קראו והאזינו ל 1,737 סיפורים קצרים

הדירה שלה צבועה בלבן, לבן שנוטה לצבע קרם, על המיטה שלה יש סדינים לבנים, המגבות במטבח ובחדר האמבטיה לבנות. לידיה אומרת שהיא לא יכולה לסבול שום צבע אחר, לא ברהיטים ולא על קירות. היא תלתה תמונה על הקיר בשני נעצים, במטבח מעל הכיור, ליד אריחים לבנים, תמונה שלנו שאימא של לידיה צילמה פעם: לידיה ואני, בלי ראשים

התחילו תולשים את הסייפנים האצילים בחמת זעם, בהתלהבות, מבעד לדמעות ובחירוק שיניים, פוצעים עד זוב דם את ידיהם על גבעולי השושנים, עוקרים צבעונים על פקעותיהם, קורעים בשיניהם את הציפורנים, ומעבירים מאיש לאיש, מיד ליד, מלוא החופן. היה זה כמעט הר של פרחים וירק, מדורה של צבעונים, הורטנזיות ושושנים, בית-עצמות של קני סייפנים

גם באור השמש בחוץ, מכשול הסלע נראה רחב מאוד וכבד מאוד; טונות של סלעים לחצו והכבידו על המקום שבו התכוון לעבור. אם ימות שם, הוא ישכב עד שיום אחד – אולי רק בשנה הבאה – הבנים הבוגרים ישחו פנימה ויגלו שהמעבר חסום

קראנו את הפרטים של פשעים אקראיים חדשים בחמלה ובחרדה מוגברות. חלקנו עשה יותר סקס מכפי שעשה שנים. אחרים לא עשו סקס בכלל, וגם לא הצליחו להירדם. הדבר היחיד שהצליחו לעשות עד חצות הוא לבהות בטלוויזיה, ולחכות עד שאחד הילדים הקטנים יבכה ויקרא להם, משוכנע שהשד חד-הרגל גונב הנעליים חזר וזחל אל תוך החדר