search
בקריאה כעת: איש הטבק | דייגו וקיו
search

איש הטבק

דייגו וקיו | מקור: ספרדית

תרגום : אדם בלומנטל

הקדמה מאת המערכת

"די בתקרית זניחה אחת למוטט אימפריה שלמה – או סופר בשיא תהילתו." בנימה אירונית והיתולית, דייגו וקיו מספר לנו על סופר שהקריירה שלו קמה ונפלה על קצהו של עלה טבק. ג'ושוע לין כותב סדרה של סיפורי מדע בדיוני מצליחים ובהם גיבורו, דוקטור קרטיס, נוסע במכונת זמן לעתיד שהוא למעשה עבר שחל בו שינוי מזערי שהשלכותיו עצומות. הצלחתו המסחררת של ג'ושוע לין מקנה לו חיי חברה תוססים וכדי לשמור על תדמיתו (ברוח התקופה), הוא מתחיל לעשן שלושים סיגריות ביום. ברומנים הבאים שלו, ובהתאמה עם דמותו הציבורית, הטבק משחק תפקיד בעיצוב העבר האלטרנטיבי שאליו נוסע גיבורו, דוקטור קרטיס. הצלחתו של ג'ושוע לין רק הולכת וגוברת. אך משהו משתבש, פרט קטן, מזערי, שהשלכותיו עשויות להיות הרות אסון. 

קראו עוד

בית משפט באדמונטון, שבאלברטה, קנדה, פסק כי על חברת הטבק, סאוּתֶ'רן טַבאקוֹ קוֹמפּני, לפצות את ג'ושוע לין בשני מיליון דולר. פסק דין זה הוא מאורע חסר תקדים בדיני העונשין של הספרות והוא מעורר תקווה בקרב אלפי סופרים מעשנים. ג'ושוע לין האשים את חברת הטבק בגרימת נזקים לא רק למערכת הנשימה שלו אלא בעיקר לבריאותו האמנותית.

הראייה לכך?

ג'ושוע לין היה אחד הסופרים המובילים בדורו הודות לסיפורו "חוה", שפורסם בכתב העת המיתולוגי Astounding Mysteries כשהיה בן תשע עשרה בלבד ולמד היסטוריה באוניברסיטת אדמונטון.

ג'ושוע לין כתב את הסיפור במכה אחת בלילה של נדודי שינה. בבוקר, במקום לזרוק אותו לפח, כפי שהציעה החברה שלו, הוא שלח אותו בדואר לכתב העת האהוב עליו למדע בדיוני. ועדת העורכים פרסמה אותו בגיליון הבא ללא היסוס.

זה היה ברעיון ישן, אבל מבוצע היטב והיתה בו זווית חדשה שהקנתה לו נופך חדש לגמרי: מכונת הזמן שהמציא דוקטור קרטיס, במקום לנסוע לעתיד, נוסעת לעבר, או ליתר דיוק לעבר שהשתנה בעקבות החיסור, החילוק, ההכפלה או ההוספה של האירועים המשמעותיים ביותר שהתרחשו בו. ג'ושוע לין האמין שהזמן נע בלולאה וההיסטוריה חוזרת על עצמה: חוזרת בשינויים מזעריים שיוצרים הבדלים עצומים.

במסעו הראשון נוסע טימותי קרטיס לשנת 2061. במקום לחזות בפלישת חייזרים הוא מוצא את אדם שקוע בשינה עמוקה בגן עדן, כמו בפעם הראשונה. אבל זו לא הפעם הראשונה. היקום קרס בגלל מלחמה בין-גלקטית ולאלוהים לא נותרה ברירה אלא להתחיל הכול מחדש.

כאילו דבר לא קרה, ביום הראשון הוא מבדיל בין אור לחושך. בשני, מפריד בין יבשה לרקיע. בשלישי, זורע עשב, וכך הלאה. ואז, ביום השישי, לאחר שהערפל התפוגג וכל צבעי הקשת מופיעים במלוא טוהרם – לא במובן אמנותי אלא משום שהאור הציג את הדברים בדיוק כפי שהם – אלוהים בורא את האדם, בצלמו. וגם את האישה.

במקום לקחת לאדם צלע, אלוהים תולש לו ציפורן. הפרט המזערי הזה משנה בקיצוניות את מהלך האירועים. בגרסה זו של ההיסטוריה האנושית, חוה היא לא ברייה בשר ודם שמתקשה לעמוד בפיתויים, אלא ישות עשויה קרטין שקוף למחצה שהקרביים שלה חשופים והיא גדלה מילימטרים אחדים בכל יום.

הבעיה של אדם וחוה היא כבר לא חטא עץ הדעת, אלא בעיה חומרית הרבה יותר: צורה. יש להימנע מכך שחווה תאבד את צורתה. בעזרת כלי עבודה גולמיים, אדם משייף אותה יום ולילה. אדם הראשון הוא לא לוחם או צייד או חקלאי, אלא מניקוריסט. מדובר, כפי שניתן לדמיין, במלאכה מאוד לא מספקת. די בסטייה של מילימטר כדי שחוה תתחיל לצמוח בכיוונים שרירותיים ותהפוך בסופו של דבר לכל מיני דברים אחרים: פנינייה, עץ באובב או קטר בפיג'מה. כדי לעזור לו לפתור את הקשיים הללו, טימותי קרטיס מראה לאדם את היתרונות שבשימוש במספריים ובקוצץ ציפורניים: הנצרות מאבדת את חשיבותה ההיסטורית.

כתב העת קיבל מבול של מכתבי קוראים. "הסיפור הכי מקורי ומשעשע שקראתי לאחרונה", כותב ברט פ' מאָתבּאסְקַה. "פשוט בלתי נשכח", הצהירה סמנתה ק' מיוֹרקטוֹן. "אפילו האל הזועף של התורה היה מרעיד את היקום בצחוקו" הבטיח הכומר א' מלברדור סיטי.

לא היה כל ספק: כשרון חדש נולד. הודות לג'ושוע לין אזלה המהדורה כולה, חמשת אלפים עותקים. ועדת העורכים החליטה לשכור את שירותיו של ג'ושוע לין על בסיס קבוע. הוא עזב את החברה שלו ואת עיר מולדתו, אדמונטון, והתמקם בטורונטו. בן לילה הוא היה לאישיות מפורסמת.

Psst, you might also like:
כופר נפשו של הצ'יף האדום

הצלחתו המסחררת של ג'ושוע לין כפתה עליו אי אילו מחויבויות. הוא נאלץ, למשל, לנהל חיי חברה, ואלה כפו עליו מחויבויות נוספות, כמו למשל הצורך לעשן. הטבק הקנה לו תדמית. בימים ההם, שלמרבה המזל כבר חלפו מזמן, אסור היה לסופר להיראות בלי סיגריה, סיגר או מקטרת משתלשלים מזווית פיו, על סף נפילה.

בלי שהיה מודע לסכנה שהוא חושף את עצמו אליה, החל ג'ושוע לין לעשן. תחילה עשר סיגריות ביום, אחר כך עשרים ועד מהרה שלושים: סיגריות מגולגלות מטבק וירג'יניה נהדר בצבע ענבר. העישון השפיע, מן הסתם, על הכתיבה שלו. כשוועדת העורכים הזמינה ממנו סיפור נוסף, החל ג'ושוע לין לכתוב רומן בהמשכים. הוא פורסם בקצב של פרק בשבוע במשך עשרים שבועות והופיעה בו שוב דמותו של דוקטור קרטיס. בצלמו ובדמותו של המחבר, דוקטור קרטיס מעשן בממוצע חמש מקטרות בפרק. ניקוטין גורם להתמכרות חמורה. להפסיק לעשן יכול להיות קשה מאוד.       

ברומן הראשון טימותי קרטיס נוסע לשנת 4443, למצרים העתיקה, ביום עלייתו על כס המלוכה של אחנתון. הוא מפטם את מקטרתו על גדות הנילוס, ושומט בטעות עלה של טבק הולנדי. כעבור כמה ימים מבצבץ צמח גועלי ומצחין שהמצרים לא הכירו עד כה: ניקוֹטיאָנַה טבאקוּם. זמן מה אחר כך, אחנתון ואשתו נפרטיטי מחקים את טימותי קרטיס ומתחילים לעשן עלי טבק ארוכים, בלי לדחוס.

במקום לסלק את האלים של מצרים העתיקה ולהדיח את אמון, אל השמש, אחנתון כופה על עמו לצרוך סיגריות. ההרגל החדש הזה גורם למהפכה פוליטית, כלכלית, חברתית, תאולוגית ואמנותית. במקום להשקיע מאמץ בבניית הפירמידות שידהימו את הרודוטוס, נפוליאון והגל, המצרים מתחילים להקים מפעלי טבק. קברי הפרעונים מתמלאים לא באוצרות אלא בסיגרים. הרי סיגר הוא בעצם מומיה עשויה מטבק, לא?

שוב קיבל כתב העת מבול של מכתבי קוראים. "התאור של נפרטיטי עם סיגריה בין השפתיים יפה פי עשר מהפסל שראיתי בקיץ שעבר במוזיאון המצרי בברלין", טען ראלף ר' מפרינס אלברט. "יוצא מן הכלל, אני עדיין מרגישה צמרמורת", כתבה קלואה ק' מוונקובר. "פשוט נפלא", הצהיר אנדרו ו' מוויניסק.

עורך אחד התעניין בפרסום "אחנתון", אבל ג'ושוע לין העדיף את הפורמט של הספרות הזולה. פרט לכך שהדבר קירב בינו ובין קוראיו, הוא הרוויח פי חמש עשרה. הודות להרפתקאותיו של טימותי קרטיס, כתב העת מכר יותר מעשרת אלפים עותקים מכל גיליון, מספר אסטרונומי ביחס לתקופה. ג'ושוע לין ראה שלושים אחוז מהרווחים. אילו פרסם בהוצאת ספרים, היה מרוויח רק עשרה אחוז.

בנוסף להיותו יפה תואר, מפורסם ומעשן, ג'ושוע לין התעשר והתחתן עם מיליונרית, גם היא יפה, אלגנטית ומעשנת עשרים סיגריות ביום מפילטר פלטינה.

בעידוד ההצלחה החברתית, הרומנטית והמקצועית, מתחיל ג'ושוע לין לכתוב רומן שני וחוזר לעלילה הקלאסית. טימותי קרטיס נוסע לאימפריה הרומית של שנת 6298 ולוקח אתו נשק חם שיאפשר לרומאים לבלום את פלישת הברברים. מטרתו היא למנוע את נפילת רומא המערבית ואת המאות החשוכות עד אין קץ שבאו בעקבותיה.

Psst, you might also like:
1/3 1/3 1/3

אבל כשהוא מגיע לרומא הוא מוצא עיר אפופה בערפל כבד, אף על פי שהקיץ בעיצומו. לא מדובר בתופעה מטאורולוגית חריגה, אלא בתמורה מהותית בהרגלים האנושיים, שנובעת מהשינוי שהתרחש במצרים העתיקה ברומן הראשון. בהשפעת המצרים, כל תרבויות אגן הים התיכון החלו לעשן. מכיוון שהיו בעלי חוש מעשי מפותח, ניצלו הרומאים עד תום את יתרונותיו של הטבק.

במקום אימפריה חיוורת ושסועה, שנשלטת בידי רוֹמוּלוּס אַוּגוּסטוּלוּס, האחרון והעלוב שבקיסרים, במקום עם שהתבהם בגלל הקרקס וההרגלים המגונים ובמקום צבא לא ממושמע שמשתכרים בו גרוע, טימותי קרטיס זוכה ללכת ברחוב ולגלות ששיקמו את הקולוסאום והפכו אותו למאפרה ענקית מלאה בדלים. הודות לטבק, רומא מצליחה לסבול יותר בקלות ויותר בנחת את פלישת הברברים וליהנות מכל רגע עד תום.

שוב נוחת על כתב העת מבול של מכתבי שבחים. אבל בין מאות המכתבים הללו הגיע מכתב מאחד בשם קליף קלייטון, רופא מפרינסס ג'ורג' שבקולומביה הבריטית. עורכי כתב העת פרסמו את המכתב כדי לזרוע מחלוקת שאמורה היתה, לכאורה, להעלות את המכירות, אבל לא אמדו את ההשלכות. די בתקרית זניחה אחת למוטט אימפריה שלמה – או סופר בשיא תהילתו.

דוקטור קלייטון ביקש לבטל מיד את המנוי. הוא היה מזועזע מכך שכתב העת האהוב עליו מסוגל להדפיס הבלים שכאלה ולעשות פרסומת לרעל. בעצם, הדבר שהכי הפריע לדוקטור קלייטון היה שג'ושוע לין טעה טעות בלתי נסלחת במונחים היסטוריים מדעיים. אילו התחילה האנושות לעשן בעת העתיקה, היא היתה נכחדת בהכרח הרבה לפני ימי הביניים. לפי מחקרים אפידמולוגים עכשוויים, מעשנים סובלים פי מאה יותר מלא מעשנים מדלקת סימפונות, דלקת ריאות, אי ספיקת לב, לחץ דם גבוה, כיב קיבה, אין-אונות והפלות. וגרוע מכך: המחקרים מראים שצריכת טבק מגדילה משמעותית את הסכנה לחלות בסרטן בריאות, בוושט, בלוע, בגרון ובענבל. ואף בקיבה, במעיים ובשלפוחית השתן. שום חברה עתיקה שהיתה חשופה לחולי כזה – לא משנה כמה מתקדם היה הידע הרפואי שלה הודות לחניטה – לא היתה מסוגלת לשרוד יותר ממאתיים שנה.

בגיליון הבא איבד כתב העת חצי מקוראיו. מכיוון שאובדן זה הביא על כתב העת צרות כלכליות קשות, החליט המנהל לוותר על שירותיו של ג'ושוע לין. במקומו, הם שכרו בחור צעיר שבאמת היה מוכשר, אבל חשוב מכך – לא עישן. הוא כתב מדע בדיוני נטול חומרים ממכרים וממריצים. אשתו של ג'ושוע לין הפסיקה לעשן ותבעה גרושים.

ג'ושוע לין לא אמר נואש וניסה להרוויח מחדש את אמון הציבור בכתיבת רומן חדש. הוא ניסה גם להרגיע שיעול שלא עזב אותו יום ולילה בעזרת טבליות מנטה. סיגריות מכילות חומרים שמעוררים גירוי והורסים את הסמפונונים, שתפקידם להסיר את האבק מהאוויר שאנו נושמים. ללא סמפונונים, הריאות הולכות ומתמלאות בפיח ובזפת, כמו ארובה. מי שמעשן חפיסת סיגריות ביום, שואף 840 סמ"ק של זפת בשנה. כדי להפסיק להשתעל היה עליו פשוט להפסיק לעשן. אבל זה לא מה שהוא עשה. לפעמים המעשה הכי פשוט הוא המסובך ביותר. הניקוטין גורם להתמכרות חמורה. לפעמים קשה מאוד להפסיק לעשן. אל תהססו לבקש עזרה ולהיוועץ במומחה.

Psst, you might also like:
מודל למיליונר

ג'ושוע לין השיב את הטבק למקומו, כלומר למישורים של מרכז אמריקה, ושיגר את טימותי קרטיס לספרד של המלכים הקתוליים, שנת 7355. מטרתו היא למנוע מקולומבוס לגלות את אמריקה. אם לא יגלו את אמריקה גם לא יגלו את הטבק, ואם לא יגלו את הטבק בתחילת העידן המודרני השני, לא ידבק באנושות ההרגל הקטלני הזה.

טימותי קרטיס מצטרף לאחת משלוש הקרוולות בתור הגאי. אבל כאשר האניות מתחילות להתרחק מהאיים הקנריים לכיוון לב ים, טימותי קרטיס פונה פתאום תשעים מעלות ימינה. במקום אי טרופי, המשלחת של קולומבוס מגיעה לאי ארקטי ומכנה אותו גרינלנד. במקום אינדיאנים מעשנים, רודריגו דה חרס ולואיס דה לה טורה מוצאים גייזרים. אנשי הצוות מאוכזבים עמוקות מהחזות העוינת של היבשה שזה עתה גילו ומבקשים מקולומבוס לחזור בחזרה. האדמירל מנסה לשכנע את אנשיו להמשיך קדימה בהבטחה שעד מהרה יגלו איים פוריים ובהם נהרות שקופים ועצים גבוהים ופרחוניים, עם פרות עסיסיים ומרעננים וזמירים שמקפצים ומרקדים מענף לענף, כפי שלא ראו ולא שמעו מימיהם. אבל הנאום נישא באמצע סופת שלג ולכן אינו משכנע. לקולומבוס לא נותרת ברירה אלא לחזור לאירופה בידיים ריקות. הכישלון החרוץ מחבל במצבו הנפשי. האדמירל שוקע בדיכאון עמוק ומתאבד. גופתו נזרקת לים ונעלמת במלתעות הכרישים.

ג'ושוע לין שלח את כתב היד למספר כתבי עת, אבל שום ועדת עורכים לא רצתה לפרסם סיפור כזה. אמרו לו: "הכוונות הטובות חסרות תועלת כשהן לא מלוות במעשים טובים". במקום להמשיך לכתוב, מוטב שיפסיק לעשן לצמיתות.

הוא לא מרים ידיים ושולח את כתב היד לכמה הוצאות ספרים. אף על פי שהם מזהים ברומן כשרון שאין לטעות בו, אין באפשרותם לפרסמו. כל עמוד וכל שורה מסריחים מטבק למרות הניסיון להסתיר זאת. הקוראים לא יוכלו להפסיק לרגע להרגיש כמו פינגווינים שטובלים בביצה של זפת. הרי אחת הדמויות בוודאי מעשנת בסתר.

הקריירה שלו היתה הרוסה, הרוסה ללא תקנה. כך קרה שהסופר שבגיל תשע עשרה, עם פרסום סיפורו הראשון, זכה לשיא תהילתו, הפך כעבור כמה שנים, עוד בטרם מלאו לו ארבעים, לבדל של עור ועצמות. לג'ושוע לין לא נותרה ברירה אלא לפתוח באש על חברת הטבק שסיפקה לו את הרעל במשך שנים כה רבות.

בתמיכת עורך דינו, הוא ניסה להפסיק לעשן פעם אחת ולתמיד, בעזרת מדבקת ניקוטין, שזכתה להצלחה בששים וחמישה אחוז מהמקרים. אבל המדבקה לא סיפקה את התוצאות הרצויות. הניקוטין גורם להתמכרות חמורה. לפעמים קשה מאוד להפסיק לעשן. אל תהססו לבקש עזרה ולהיוועץ במומחה.

שתו הרבה נוזלים, בעיקר מים. שתו תה ומיצי פירות ותצרכו פחות קפה ואלכוהול, שמגבירים את החשק לעשן. הימנעו מסוכר וממאכלים עשירים בקלוריות. מעשנים רבים חוששים שישמינו ברגע שיפסיקו לעשן. זה יכול לקרות. אבל קחו בחשבון ששומן מסרטן הרבה פחות מההתמכרות לניקוטין.

על מנת להימנע ממשקל עודף, עסקו בפעילות גופנית על בסיס יומי. לכו, רוצו, השקו את הגינה. הקדישו את זמנכם למלאכת יד כמו ריקמה, כתיבת מכתבים, פתירת תשבצים, שטיפת מכוניות. החזיקו בקרבתכם תחליפים מורפולוגיים או פסיכולוגיים לסיגריה, כמו גזר, סלרי, גרעיני חמנייה, ענבים יבשים, מסטיק ללא סוכר.

גם אם אתם מועדים מדי פעם, לא להתייאש.

                                                                                                                 

The Short Story Project © | Ilamor LTD 2017

Lovingly crafted by Oddity&Rfesty

Shares
Share This