search
בקריאה כעת: דוֹן ארנב – דייג מאין כמוהו | ג'ואל צ'נדלר הריס
search

ג'ואל צ'נדלר הריס | מקור:אנגלית

דוֹן ארנב – דייג מאין כמוהו

תרגום : אוריאל אופק

הקדמה מאת המערכת

אנשים לאורך כל התקופות ברחבי העולם כולו, ידעו להעריך ארנבים כראוי, בסיפורי עמים רבים מופיעה דמות הארנב הפיקח והתככן (טריקסטר). במיתולוגיה האצטקית ישנה אלוהות-צנצון טוטונצ'טין (400 הארנבים) שמורכבת מאלים הוללים ושובבים, שמשתכרים ומקימים מהומות; בימי הביניים נזירים משועממים השתעשעו בשרבוטים של "ארנבים מרושעים" בשולי כתבי היד שהעתיקו; במיתולוגיה הסינית "הארנב שעל הירח" רוקח את שיקוי חיי הנצח; בסיפורי עם רוסיים הארנב שמכונה משום מה "פוזל" הוא יצור פיקח וחמקן שגובר על יריביו הגדולים ממנו.

הסיפורים של הדוד רמוס עושים כבוד לדמות הארנב ומצרפים את אמריקה למועדון המכובד של מעריכי ארנבים (באגס באני היה הרבה אחר כך). ארנבכם הנאמן, קרא את סיפורי הדוד רמוס בעודו גור ארנבים פוחז. ובגלל שהיה רק גור, כלל לא הבין מי הוא דוד רמוס (עבד שחור) ולמה שפתו משובשת, אך זה לא הפריע לו כלל, מכיוון  שמעלליהם של דון ארנב ושל דון שועל שובי לבבות לכשעצמם, ודוד רמוס הוא מספר סיפורים אין כמוהו!

 

 

קראו עוד

"דּוֹן אַרְנָב וְדוֹן שׁוּעָל – הֵם הָיוּ דּוֹמִים לְכַמָּה יְלָדִים שֶׁאֲנִי מַכִּיר," אָמַר הַדּוּד רֵמוּס לַיֶּלֶד הַקָּטָן שֶׁבָּא אֵלָיו לִשְׁמֹעַ סִפּוּר חָדָשׁ וְתָלָה בּוֹ מַבָּט שֶׁל כֹּבֶד רֹאשׁ. "שְׁנֵיהֶם 'שְׁתַּדְּלוּ תָּמִיד לַ'שִּׂיג זֶה'ת'זֶה, עָשׂוּ כָּל מִינֵי תַּ'לוּלִים וְהִרְגִּיזוּ 'חָד תַּ'שֵּׁנִי. אֲבָל דּוֹן אַרְנָב, הוּא יָכוֹל לִחְיוֹת קְצָת בְּשֶׁקֶט, 'פְּנֵי שֶׁדּוֹן שׁוּעָל אַף פַּ'ם לֹא'צְלִיחַ לָשִׂים עָלָיו יָד כְּמוֹ שֶׁרָצָה.

יוֹם אֶחָד יָצְאוּ דּוֹן אַרְנָב, וְדוֹן שׁוּעָל, וְדוֹן דְּבִיבוֹן, וְדוֹן דֹּב – חֲבוּרָה שְׁלֵמָה וַ'גוּנָה – לַעֲדֹר חֶלְקַת'דָמָה בִּשְׁבִיל לִשְׁתֹּל בָּהּ יְרָקוֹת. הַשֶּׁמֶשׁ 'תְחִילָה לִהְיוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר חַמָּה, וְדוֹן אַרְנָב – הוּא'תְחִיל לִהְיוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר עָיֵף; אֲבָל הוּא'מְשִׁיךְ לַ'בֹד, 'פְּנֵי שֶׁהוּא לֹא רָצָה שֶׁמִּישֶׁהוּ יִקְרָא לוֹ עַצְלָן אוֹ בַּטְלָן. אָז הוּא עָבַד בְּמֶרֶץ וְאָסַף עֲנָפִים וְשִׂיחִים וְזֶבֶל לַ'רֵמָה, עַד שֶׁפִּת'וֹם הוּא צָוַח שֶׁנִּתְקַע לוֹ קוֹץ בַּיָּד, וְ'חַר כָּךְ הוּא'תְחַמֵּק וְיָצָא לְחַפֵּשׂ לוֹ מָקוֹם קָרִיר בִּשְׁבִיל לָנוּחַ. אַחֲרֵי כַּמָּה רְגָעִים הוּא עָבַר עַל יַד בְּאֵר עִם דְּלִי תָּלוּי עָלֶיהָ.

"זֶה עוֹשֶׂה רשֶׁם שֶׁל מָקוֹם קָרִיר," אָמַר דּוֹן אַרְנָב, כָּכָה הוּא אָמַר. "וַאֲנְ'גַּם מְקַוֶּה מְאוֹד שֶׁהוּא יִהְיֶה קָרִיר. אָז אוּלַי כְּדַאי לִ'כָּנֵס לִפְנִים וְלַחְטֹף תְּנוּמָה קַלָּה." וּבַמִּלִּים הָאֵלֶּה הוּא קָפַץ לְתוֹךְ הַדְּלִי, הוּא קָפַץ, וְאַחֲרֵי רֶגַע הִתְחִיל הַדְּלִי לָרֶדֶת לְתוֹךְ הַבְּאֵר, וּדְלִי שֵׁנִי 'תְחִיל לַעֲלוֹת לְמַעְלָה."

"וְהָאַרְנָב לֹא פָּחַד, דּוֹד רֵמוּס?" שָׁאַל הַיֶּלֶד הַקָּטָן.

Psst, you might also like:
החתול שהלך לבדו

"מֵאָז שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, חֲמוּדִי, לֹא הָיְתָה עוֹד חַיָּה פַּחְדָּנִית יוֹתֵר מֵהַדּוֹן אַרְנָב הַזֶּה. הוּא פָּשׁוּט הָיָה חוֹלֶה בִּצְמַ'מֹרֶת. הוּא יָדַע מֵאֵיפֹה הוּא בָּא, אֲבָל הוּא לֹא יָדַע לְאָן הוּא הוֹלֵךְ. אַחֲרֵי רֶגַע הוּא'רְגִּישׁ שֶׁהַדְּלִי נוֹגֵעַ בַּמַּיִם, וְשָׁמָּה הוּא נִשְׁאַר לָצוּף; אֲבָל דּוֹן אַרְנָב נִשַׁר שָׁקֵט לְגַמְרֵי, 'פְּנֵי שֶׁהוּא לֹא יָדַע מָה יִהְיֶה בְּעוֹד רֶגַע. אָז הוּא יָשַׁב לוֹ בַּדְּלִי שׁוֹתֵק וְרוֹעֵד, מָלֵא צְמַ'מֹרֶת.

אֲבָל דּוֹן שׁוּעָל תָּמִיד שָׂם עַיִן עַל דּוֹן אַרְנָב; וּבָרֶגַע שֶׁהוּא'תְחַמֵּק מֵהַחֶלְקָה הַחֲדָשָׁה, יָצָא דּוֹן שׁוּעָל לַ'קֹב אַחֲרָיו. הוּא יָדַע שֶׁדּוֹן אַרְנָב מְבַשֵּׁל אֵיזֶה מְזִמָּה בָּרֹא'שֶׁלּוֹ, וְהוּא זָחַל אַחֲרָיו. הוּא זָחַל, וְשָׂם עָלָיו עַיִן. דּוֹן שׁוּעָל רָאָה אֵיךְ דּוֹן אַרְנָב בָּא לַבְּאֵר וְעוֹמֵד שָׁם, וְהוּא רָאָה'תוֹ קוֹפֵץ לַדְּלִי, וְאַחַר כָּךְ – פִּילֵ'י פְּלָאִים – הוּא יוֹרֵד לְמַטָּה וְנֶ'לָם מֵהָעַיִן. דּוֹן שׁוּעָל נִ'יָה לַשּׁוּעָל הֲכִי מֻפְתָּע שֶׁרָאִיתָ בַּחַיִּים שֶׁלְּךָ. וְהוּא זִנֵּק לַשִּׂיחִים וְשָׁכַב שָׁם, וְהִבִּיט וְהִבִּיט, אֲבָל לֹא'זִיז רֶגֶל אוֹ זָנָב לַ'שׂוֹת מַשֶּׁהוּ. אַחַר כָּךְ הוּא אָמַר לַ'צְמוֹ, כָּכָה הוּא אָמַר:

"טוֹב," הוּא אָמַר, "אִם בָּעֵסֶק הַזֶּה לֹא מִתְחַבֵּר מַשֶּׁהוּ, אָז אֲנִי צִנְצֶנֶת. שָׁם לְמַטָּה, בְּתוֹךְ הַבְּאֵר הַזֹּאת, מַחְבִּיא דּוֹן אַרְנָב ת'כָּל הַכֶּסֶף שֶׁלּוֹ, וְאִם זֶה לֹא זֶה, אָז הוּא בֶּטַח גִּלָּה שָׁם אֵיזֶה מִכְרֵה-זָהָב; וְאִם זֶה לֹא זֶה, אָז אֲנִי הוֹלֵךְ עַכְשָׁו לִרְאוֹת מָה זֶה כֵּן," כָּכָה הוּא אָמַר.

Psst, you might also like:
ספר היצורים

אַחֲרֵי רֶגַע זוֹחֵל דּוֹן שׁוּעָל קְצָת יוֹתֵר קָרוֹב, הוּא זוֹחֵל, וּמַקְשִׁיב, אֲבָל הוּא לֹא שׁוֹמֵעַ כְּלוּם; אָז הוּא זוֹחֵל וּמִתְקָרֵב עוֹד קְצָת, אֲבָל הוּא לֹא שׁוֹמֵעַ כְּלוּם. מִפֹּה לְשָׁם הוּא מִתְקָרֵב עוֹד יוֹתֵר וּמֵצִיץ לְמַטָּה, אֲבָל הוּא לֹא רוֹאֶה כְּלוּם וְלֹא שׁוֹמֵעַ כְּלוּם. כָּל הַזְּמַן הַזֶּה יוֹשֵׁב דּוֹן אַרְנָב לְמַטָּה רוֹעֵד וּפוֹחֵד, מָלֵא צְמַ'מֹרֶת, מַשֶּׁהוּ נוֹרָא; וְהוּא גַּם לֹא מֵעִיז לָזוּז מִפַּחַד שֶׁהַדְּלִי יִתַ'פֵּךְ פִּתְאוֹם וְהוּא יִפֹּל לַמַּיִם. וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב שָׁם וְלוֹחֵשׁ תְּפִלּוֹת בְּקֶצֶב שֶׁל רַכֶּבֶת דּוֹהֶרֶת, הוּא שׁוֹמֵעַ פִּתְאוֹם תַּ'קּוֹל שֶׁל דּוֹן שׁוּעָל הַזָּקֵן שֶׁצּוֹעֵק אֵלָיו:

"הָלוֹ, דּוֹן אַרְנָב, אֶת מִי'תָּה מְבַקֵּר שָׁם לְמַטָּה?" הוּא אוֹמֵר.

"מִי, אֲנִי?" אָה, 'נִי יָרַדְתִּי לָדוּג פֹּה דָּגִים, דּוֹן שׁוּעָל," אוֹמֵר דּוֹן אַרְנָב, כָּכָה הוּא אוֹמֵר, "אֲנִי 'חְלַטְתִּי לַפְתִּיעַ'תְכֶם עִם מַחֲבַת מְלֵאָה דָּגִים לָ'רוּחָה, אָז הִנֵּה אֲנִי וְהִנֵּה הַדָּגִים. יֵשׁ פֹּה שִׁבּוּטוֹת נֶ'דָּרוֹת, דּוֹן שׁוּעָל," אוֹמֵר דּוֹן אַרְנָב, כָּכָה הוּא אוֹמֵר.

"יֵשׁ שָׁם הַרְבֵּה דָּגִים, דּוֹן אַרְנָב?" שׁוֹאֵל דּוֹן שׁוּעָל, כָּכָה הוּא שׁוֹאֵל.

"הָמוֹנְ'מוֹן, דּוֹן שׁוּעָל, גְּדוּדִים שְׁלֵמִים. אוּלַי יוֹתֵר דָּגִים מִמַּיִם. בּוֹא תֵּרֵד לַמַּטָּה וְתַ'זֹר לִי לַעֲלוֹת'וֹתָם, דּוֹן שׁוּעָל," אוֹמֵר דּוֹן אַרְנָב, כָּכָה הוּא אוֹמֵר.

"אֵיךְ אֲנִיֵּ'רֵד, דּוֹן אַרְנָב?"

"קְפֹץ לְתוֹךּ'דְּלִי, דּוֹן שׁוּעָל. הוּא יוֹרִי'ותְךָ בָּאֹפֶן הֲכִי חָלָק וּבָטוּחַ."

דּוֹן אַרְנַב דִֵּּר בְּקוֹל כָּזֶה עַלִּיז, וְהוּא דִּבֵּר בְּקוֹל כָּזֶה מָתוֹק, שֶׁדּוֹן שׁוּעָל לֹא חָשַׁב יוֹתֵר מִדַּי וְקָפַץ לְתוֹךָ'דְּלִי, הוּא קָפַץ וְיָרַד לְמַטָּה. וּבִזְמַן שֶׁהוּא יָרַד, הַמִּשְׁקָל הַכָּבֵד שֶׁלּוֹ הֵרִים, כַּמּוּבָן, אֶת דּוֹן אַרְנָב לְמַ'לָה. וּכְשֶׁהֵם עָבְרוּ זֶה מוּל זֶה בְּ'מְצַע הַדֶּרֶךְ, דּוֹן אַרְנָב הִתְחִיל לָשִׁיר:

Psst, you might also like:
רקס פורטונטוס ושות'

            שָׁלוֹם, דּוֹן שׁוּעָל, תִּזָּהֵר בַּסֻּלָּם,

            כִּי כָּכָה הוֹלֵךְ מִסְתּוֹבֵב הָעוֹלָם:

            יֵשׁ עוֹלִים יֵשׁ יוֹרְדִים פֹּה בְּלִי לְשַׁלֵּם –

            תַּגִּיעַ לְמַטָּה בָּרִיא וְשָׁלֵם…

וְאַחֲרֵי שֶׁהוּא יָצָא, רָץ דּוֹן אַרְנָב וְסִפֵּר לְבַּעַלַ'בְּאֵר שֶׁדּוֹן שׁוּעָל נִכְנָס לְמַטָּה וּמְלַכְלֵךְ אֶת מֵיַ'שְּׁתִיָּה וְהוֹפֵךְ 'תָּם לְבֹץ. וְ'חַר כָּךְ הוּא רָץ בַּחֲזָרָה לַבְּאֵר וְצָעַק לְמַטָּה, אֶל דּוֹן שׁוּעָל:

            אִם יַגִּיעַ לְפֹּה בֶּנְאָדָם עִם רוֹבֶה –

            תִּקְפֹּץ וְתִבְרַח בְּלִי לַחְשֹׁב-שֹׁב הַרְבֵּה."

"וּמָה קָרָה אַחַר כָּךְ, דּוֹד רֵמוּס?" שָׁאַל הַיֶּלֶד הַקָּטָן לְאַחַר שֶׁהַכּוּשִׁי הַזָּקֵן הִשְׁתַּתֵּק.

"אַחֲרֵי אֵיזֶה חֲצִי שָׁעָה, מֹתֶק, שְׁנֵיהֶם שָׁבוּ בְּשָׁלוֹם לַחֶלְקָה, הוֹלְכִים בְּיַחַד כְּאִלּוּ שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ וְלֹא רָאוּ שׁוּם בְּאֵר. רַק מִפֹּה לְשָׁם, בְּכָל כַּמָּה רְגָעִים, הָיָה דּוֹן אַרְנָב מִתְגַּלְגֵּל פִּתְאוֹם מִצְּחוֹק, וְדוֹן שׁוּעָל הַזָּקֵן הָיָה מְמַלְמֵל לַ'צְמוֹ מַשֶּׁהוּ וּמַרְבִּיץ חִיּוּךְ מְיֻבָּשׁ."

הסיפור לקוח מתוך: "הדוד רמוס" מאת יואל צ'נדלר הריס, הוצאת זמורה, ביתן 1983.

איור: טליה בר

arrow2right arrow2right סיפורים שהולכים יחד :

נהניתם מהסיפור הזה? הנה עוד כמה סיפורים מצויינים שעשויים להתאים לכם.

The Short Story Project © | Ilamor LTD 2017

Lovingly crafted by Oddity&Rfesty

Send this to a friend