search
בקריאה כעת: מולי והכובע האדום | בנג'מין רוזנבאום
search

בנג'מין רוזנבאום | מקור:אנגלית

מולי והכובע האדום

תרגום : דבי אילון

טליה בר

מוֹלִי אָהֲבָה אֶת הַכּוֹבַע הָאָדֹם שֶׁלָּהּ. הוּא הָיָה רָחָב וְעָגֹל וּבָהִיר. הוּא הָיָה מַרְהִיב וְחַף מִקִּשּׁוּטִים. הוּא הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת פָּרַת משֶׁה רַבֵּנוּ, הוּא הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת עַגְבָנִיָּה אוֹ דְּרָקוֹן אֵשׁ אָדֹם-אָדֹם בְּצֶבַע שֶׁל שְׂפָתוֹן אָדֹם. אֲבָל הוּא הִתְאַפֵּק וְהָיָה רַק כּוֹבַע, וּמוֹלִי אָהֲבָה אוֹתוֹ עַל כָּךְ.

וְאָז, יוֹם אֶחָד, אִמָּא שֶׁל מוֹלִי קָנְתָה לָהּ כּוֹבַע כָּחֹל קָטָן. הַכּוֹבַע הַזֶּה הָיָה עַרְמוּמִי וְקַל דַּעַת, וְהוּא לֹא יָדַע שׁוּם סוֹדוֹת. מוֹלִי חִיְּכָה בְּנִימוּס וְאָמְרָה תּוֹדָה. הִיא לֹא רָצְתָה שֶׁאִמָּא שֶׁלָּהּ אוֹ הַכּוֹבַע הַכָּחֹל יֵעָלְבוּ. הִיא תָּלְתָה אֶת הַכּוֹבַע הָאָדֹם עַל הַמִּתְלֶה וְחָבְשָׁה בְּאוֹתוֹ יוֹם אֶת הַכּוֹבַע הַכָּחֹל. אֲבָל לִפְנֵי שֶׁיָּצְאָה הַחוּצָה, הִיא הִצְמִידָה אֶת שְׂפָתֶיהָ אֶל הַכּוֹבַע הָאָדֹם וְלָחֲשָׁה, "אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ וְתָמִיד אֶרְצֶה אוֹתְךָ."

כְּשֶׁאָחִיהָ הַקָּטָן בִּילִי יָצָא לַגִּנָּה, הִתְבָּרֵר לְמוֹלִי שֶׁאִמָּא שֶׁלָּהּ קָנְתָה לוֹ כּוֹבַע כָּחֹל בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַכּוֹבַע הַכָּחֹל הֶחָדָשׁ שֶׁלָּהּ. מוֹלִי הָיְתָה מְנֻמֶּסֶת וְלֹא אָמְרָה מָה דַּעְתָּהּ עַל זֶה.

אֲבָל כְּשֶׁאִמָּא שֶׁל מוֹלִי יָצְאָה מֵהַבַּיִת בְּרֹב-עֵסֶק וּבְצִלְצוּל מַפְתְּחוֹת, בִּילִי פָּרַץ בְּבֶכִי. "אִמָּא בָּא עִם!" הוּא אָמַר.

"אַתְּ מְצִיקָה לְאָחִיךְ, גְּבֶרֶת צְעִירָה?" אָמְרָה אִמָּא שֶׁל מוֹלִי בַּחֲרִיפוּת וּפָתְחָה אֶת דֶּלֶת הַמְּכוֹנִית.

מוֹלִי הִרְגִּישָׁה כְּאִלּוּ נַדְנֵדָה בְּגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים הִסְתַּבְּכָה בַּשַּׁרְשְׁרוֹת שֶׁלָּהּ וְהֵעִיפָה אוֹתָהּ לָאָרֶץ, ווּאָאָםם, עָפָר בַּנְּחִירַיִם וּבְלִי אֲוִיר לִנְשִׁימָה. הִיא תָּפְסָה אֶת הַכּוֹבַע הַכָּחֹל בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ וּמָשְׁכָה אוֹתוֹ לְמַטָּה עַל אָזְנֶיהָ כְּדֵי לֹא לוֹמַר מַשֶּׁהוּ נִבְזִי.

הִיא לֹא הֵצִיקָה לְבִּילִי, אֲפִלּוּ לֹא פַּעַם אַחַת, מֵרֶגַע שֶׁאַבָּא שֶׁלָּהּ עָזַב אֶת הַבַּיִת.

"אֲנִי כְּבָר מְאַחֶרֶת," אָמְרָה אִמָּא שֶׁל מוֹלִי לְבִּילִי, נָתְנָה לוֹ נְשִׁיקָה עַל הָרֹאשׁ וְנִתְּקָה אֶת יָדָיו מֵהַמְּעִיל שֶׁלָּהּ. "מוֹלִי תִּקַּח אוֹתְךָ, חֹמֶד. נָכוֹן שֶׁהַכּוֹבָעִים שֶׁלָּכֶם מְתוּקִים?" הִיא סָגְרָה אֶת דֶּלֶת הַמְּכוֹנִית וְנָסְעָה לָהּ, וְרוּוּם, בְּלִי לוֹמַר שָׁלוֹם לְמוֹלִי.

#

בַּגַּן שָׂמָה מוֹלִי אֶת הַכּוֹבַע הַכָּחֹל בַּתָּא שֶׁלָּהּ וְהִסְתּוֹבְבָה בְּרֹאשׁ גָּלוּי. גְּבֶרֶת טֵלִיוֵלֶר זָקְפָה גַּבָּה בְּהַפְתָּעָה. גְּבֶרֶת טֵלִיוֵלֶר הָיְתָה הַצְּעִירָה בְּשׁוֹשֶׁלֶת שֶׁל גַּנָּנוֹת רַבּוֹת-עָצְמָה שֶׁרֵאשִׁיתָהּ בִּימֵי הַפֵיָה הַקּוֹסֶמֶת מוֹרְגָּן לֶה פֵיי, וְהִיא לֹא הָיְתָה טִפְּשָׁה. מוֹלִי מִצְמְצָה פַּעֲמַיִם כְּדֵי לְסַמֵּן לִגְבֶרֶת טֵלִיוֵלֶר שֶׁהַכּוֹבַע עוֹד יַחְזֹר.

מוֹלִי הָיְתָה הַרְבֵּה פָּחוֹת חֲזָקָה בְּלִי הַכּוֹבַע שֶׁלָּהּ, וְהַיְּלָדִים הָאֲחֵרִים יָדְעוּ זֹאת. שֵׁרוֹן הַשֵּׁדוֹנִית קִשְׁקְשָׁה בְּצֶבַע סָגֹל עַל כָּל הַתְּמָנוּן שֶׁמּוֹלִי צִיְּרָה, וּמוֹלִי הִרְשְׁתָה לָהּ. פִּיטֶר הַפַּחְדָן וּמַרְטִין הַמַּרְגִּיז לָקְחוּ אֶת כָּל הַקֻּבִּיּוֹת הַיְּרֻקּוֹת וְלֹא נָתְנוּ לָהּ לְשַׂחֵק אֲפִלּוּ בְּאַחַת, וּמַרְתָה הַמַּתִּישָׁה וּמִינָה הַמִּתְחַזָּה עָקְפוּ אֶת מוֹלִי בַּתּוֹר לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם. אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הָיָה מֵעֵז אִם מוֹלִי לֹא הָיְתָה חַסְרַת כּוֹבַע.

לָכֵן מוּבָן לְגַמְרֵי לָמָּה מוֹלִי טָסָה הַבַּיְתָה כְּמוֹ טִיל. הִיא אָחֲזָה בַּיָּד שֶׁל בִּילִי הַקָּטָן וְגָרְרָה אוֹתוֹ בְּכָזֹאת מְהִירוּת, עַד שֶׁנָּפַל פַּעֲמַיִם וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת. מוֹלִי הִתְנַצְּלָה וְשָׁרָה לוֹ "קוּם בָּחוּר עָצֵל" וְגָרְרָה אוֹתוֹ הַבַּיְתָה קְצָת יוֹתֵר לְאַט.

אֲבָל כְּשֶׁמּוֹלִי הִגִּיעָה לַמִּתְלֶה, הַכּוֹבַע הָאָדֹם לֹא הָיָה שָׁם.

"אֵיפֹה הַכּוֹבַע שֶׁלִּי?" הִיא שָׁאֲלָה אֶת אִמָּא שֶׁלָּהּ.

"הַכּוֹבַע הַיָּשָׁן שֶׁלָּךְ? חֹמֶד, הוּא קָטָן עָלַיִךְ. הַכּוֹבַע הֶחָדָשׁ לֹא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַיִךְ?"

"אֵי-פֹה-הוּא?" שָׁאֲלָה מוֹלִי.

אִמָּא שֶׁלָּהּ אָמְרָה, "נִפְטַרְתִּי מִמֶּנּוּ."

וְאָז מוֹלִי רָתְחָה:

"בִּלְתִּי-מִתְקַבֵּל-עַל-הַדַּעַת!

בִּלְתִּי-סָבִיר!

בִּלְתִּי-אֶפְשָׁרִי!

בִּלְתִּי-נִסְבָּל!

וּמַמָּשׁ לֹא בְּסֵדֶר!"

מוֹלִי זָרְקָה אֶת הַכּוֹבַע הַכָּחֹל עַל הָאָרֶץ וּבָעֲטָה בּוֹ, וְאִמָּא שֶׁלָּהּ לָקְחָה אוֹתָהּ לַחֶדֶר שֶׁלָּהּ וְהִשְׁאִירָה אוֹתָהּ שָׁם.

אוֹי, כּוֹבַע אָדֹם!

אוֹי, כּוֹבַע אָדֹם!

אוֹי, כּוֹבַע אָדֹם!

#

בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב מוֹלִי עֲדַיִן הָיְתָה בְּמַצַּב רוּחַ רַע, אֲבָל אִמָּא שֶׁלָּהּ אָמְרָה, "אֲנִי מִצְטַעֶרֶת שֶׁנִּפְטַרְתִּי מֵהַכּוֹבַע הָאָדֹם שֶׁלָּךְ, חֹמֶד." אָז מוֹלִי, שֶׁיָּדְעָה כַּמָּה קָשֶׁה לִמְבֻגָּרִים לְהִתְנַצֵּל, אָמְרָה, "בְּסֵדֶר."

אֲבָל זֶה לֹא הָיָה בְּסֵדֶר.

לָכֵן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה מוֹלִי צִחְצְחָה שִׁנַּיִם בִּמְהִירוּת הַבָּזָק וְלָבְשָׁה אֶת הַפִּיגָ'מָה שֶׁלָּהּ בְּעַצְמָהּ. בִּזְמַן שֶׁאִמָּא שֶׁלָּהּ עֲדַיִן נֶאֶבְקָה בַּשִּׁנַּיִם וּבְמִבְרֶשֶׁת הַשִּׁנַּיִם שֶׁל בִּילִי, מוֹלִי קָפְצָה עַל הַמָּקוֹם הַמְּיֻחָד בַּמִּטָּה שֶׁלָּהּ וְעָפָה

הַחוּצָה מֵהַחַלּוֹן

              וְעַל עֲנַף עֵץ הָאֹרֶן

וְקָפְצָה

                                מֵעַל לַגַּג וְעַל רֹאשׁ עַמּוּד הַטֵּלֵפוֹן

                                וְגָלְשָׁה עַל הַכְּבָלִים

                                אֶל הַיַּעַר

                                         לְבִקּוּר אֵצֶל מַלְכַּת הַיַּנְשׁוּפִים.

מַלְכַּת הַיַּנְשׁוּפִים בְּדִיּוּק שָׁתְתָה תֵּה מִסֵּפֶל מַתֶּכֶת. שְׂעָרָהּ הַלָּבָן הִזְדַּקֵּר מֵרֹאשָׁהּ בְּכָל הַכִּוּוּנִים. הִיא לָבְשָׁה שְׁנֵים-עָשָׂר מְעִילִים וּכְפָפוֹת עִם חֹרִים שֶׁמִּתּוֹכָם בִּצְבְּצוּ הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלָּהּ, אֲדֻמּוֹת וּמְעֻקָּמוֹת. מוּלָהּ בָּעֲרָה מְדוּרָה בְּתוֹךְ פַּחִית צֶבַע יְשָׁנָה, וּשְׁנֵים-עָשָׂר יַנְשׁוּפִים יָשְׁבוּ סְבִיבָהּ בְּמַעְגָּל: לִילִית שֶׁלֶג, יַנְשׁוּף שְׁאוֹל, יַנְשׁוּף שֵׁדוֹנִי, כּוֹס חֲרָבוֹת, אוֹחַ צוֹוֵחַ, יַנְשׁוּף חֲצוֹת-לַיִל, כּוֹס-בָּרָה, יַנְשׁוּף טִיק-טָק, יַנְשׁוּף לֹא-תּוּכְלִי-לִרְאוֹת-אוֹתוֹ-כְּשֶׁתַּבִּיטִי, אוֹחַ קְרָב, יַנְשׁוּף יְדִידוּת וְתִנְשֶׁמֶת-שֶׁאֵינָהּ.

לְמוֹלִי הָיָה קַר, אֲבָל הִיא יָדְעָה טוֹב מְאוֹד שֶׁלֹּא כְּדַאי לָהּ לְהִתְחַמֵּם לְיַד הַמְּדוּרָה שֶׁל מַלְכַּת הַיַּנְשׁוּפִים בְּלִי לְבַקֵּשׁ. הִיא נָטְעָה אֶת רַגְלֶיהָ הַיְּחֵפוֹת בַּשֶּׁלֶג וְאָמְרָה, "אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַכּוֹבַע הָאָדֹם שֶׁלִּי."

"מְמְמְ, כֵּן," אָמְרָה מַלְכַּת הַיַּנְשׁוּפִים וְלָגְמָה מֵהַתֵּה. "בּוֹאִי תִּתְחַמְּמִי, מֹתֶק."

"אַתְּ בְּטוּחָה?" אָמְרָה מוֹלִי.

"אָה, כֵּן," אָמְרָה מַלְכַּת הַיַּנְשׁוּפִים.

"אֲנִי אוּכַל לָלֶכֶת מָתַי שֶׁאֶרְצֶה?" שָׁאֲלָה מוֹלִי.

"אָה, כַּמּוּבָן," אָמְרָה מַלְכַּת הַיַּנְשׁוּפִים.

"וְשׁוּם דָּבָר גָּעֳלִי לֹא יִקְרֶה לִי?" שָׁאֲלָה מוֹלִי.

"אִם אַתְּ מִתְעַקֶּשֶׁת," אָמְרָה מַלְכַּת הַיַּנְשׁוּפִים.

אָז מוֹלִי עָקְפָה כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת אֶת יַנְשׁוּף הַטִּיק-טָק וְהִתְיַשְּׁבָה בְּחֵיקוֹ שֶׁל יַנְשׁוּף הַיְּדִידוּת, שֶׁעָטַף אוֹתָהּ בִּכְנָפָיו הַמְּגוֹנְנוֹת.

"בְּחִירָה טוֹבָה," אָמְרָה מַלְכַּת הַיַּנְשׁוּפִים, שֶׁנִּרְאֲתָה מְאֻכְזֶבֶת. יַנְשׁוּף הַטִּיק-טָק עִקֵּל אֶת טְפָרָיו.

"תּוֹדָה," אָמְרָה מוֹלִי. "אָז מָה עִם הַכּוֹבַע הָאָדֹם שֶׁלִּי?"

מַלְכַּת הַיַּנְשׁוּפִים שָׁתְתָה אֶת שְׁאֵרִית הַתֵּה שֶׁלָּהּ וְהִסְתַּכְּלָה אֶל תּוֹךְ הַסֵּפֶל. הָאֵשׁ הִתְפַּצְּחָה, הַלַּיְלָה הַקַּר נָשַׁךְ בִּבְהוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מוֹלִי, וְנוֹצוֹתָיו שֶׁל יַנְשׁוּף הַיְּדִידוּת דִּגְדְּגוּ אֶת לֶחְיָהּ.

"נִפְטְרוּ מִמֶּנּוּ," אָמְרָה לְבַסּוֹף מַלְכַּת הַיַּנְשׁוּפִים.

"אֲנִי רוֹצָה אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה!" אָמְרָה מוֹלִי. "אֵיפֹה הוּא?"

"הוּא בְּאֶרֶץ-הַזֶּבֶל שֶׁל הַמְּפֻטָּרִים, כַּמּוּבָן," אָמְרָה מַלְכַּת הַיַּנְשׁוּפִים, "אֲבָל אַתְּ לֹא מַסְפִּיק אַמִּיצָה בִּשְׁבִיל לָלֶכֶת לְשָׁם."

"אֲנִי כֵּן," אָמְרָה מוֹלִי.

"וְגַם אִם הָיִית, אַף אֶחָד לֹא מַסְפִּיק אַמִּיץ בִּשְׁבִיל לָקַחַת אוֹתָךְ," אָמְרָה מַלְכַּת הַיַּנְשׁוּפִים.

מוֹלִי שָׁאֲלָה אֶת יַנְשׁוּף הַיְּדִידוּת, "תִּקַּח אוֹתִי?" אֲבָל הוּא מִצְמֵץ בְּעֶצֶב וְסוֹבֵב אֶת רֹאשׁוֹ לְאָחוֹר עַד הַסּוֹף וְהִבִּיט הַרְחֵק אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו, כָּךְ שֶׁיָּכְלָה לִרְאוֹת רַק אֶת הַנּוֹצוֹת שֶׁלּוֹ.

מוֹלִי הִבִּיטָה בַּכּוֹס-בָּרָה, אֲבָל הוּא עָשָׂה אוֹתוֹ הַדָּבָר. כָּךְ עָשׂוּ גַּם הַצּוֹוֵחַ וְהַחֲרָבוֹת וְהַשְּׁאוֹל וְהַשֵּׁדוֹנִי. כָּךְ עָשׂוּ גַּם הַשֶּׁלֶג וַחֲצוֹת הַלַּיִל וַאֲפִלּוּ אוֹחַ הַקְּרָב הָאַמִּיץ. מוֹלִי לֹא טָרְחָה לְנַסּוֹת אֶת יַנְשׁוּף הַטִּיק-טָק. וְהַתִּנְשֶׁמֶת-שֶׁאֵינָהּ כִּסְּתָה אֶת עֵינֶיהָ בִּכְנָפֶיהָ-שֶׁאֵינָן.

אָז קָמָה מוֹלִי מֵחֵיקוֹ שֶׁל יַנְשׁוּף הַיְּדִידוּת וְרָצָה הַחוּצָה אֶל הַשֶּׁלֶג. הִיא הִפְנְתָה אֶת הַגַּב לַמְּדוּרָה וְעָצְמָה חָזָק אֶת הָעֵינַיִם וְכִסְּתָה אוֹתָן בְּכַפּוֹת הַיָּדַיִם וְאָמְרָה, "הַאִם אַתָּה תִּקַּח אוֹתִי, יַנְשׁוּף לֹא-תּוּכְלִי-לִרְאוֹת-אוֹתוֹ-כְּשֶׁתַּבִּיטִי?"

מוֹלִי הִרְגִּישָׁה אֵיךְ טְפָרָיו הַקְּטַנִּים שֶׁל יַנְשׁוּף לֹא-תּוּכְלִי-לִרְאוֹת-אוֹתוֹ-כְּשֶׁתַּבִּיטִי תּוֹפְסִים אֶת הַפִּיגָ'מָה שֶׁלָּהּ בַּכְּתֵפַיִם. הִיא שָׁמְעָה אֶת כְּנָפָיו הַקְּטַנּוֹת מִתְנַפְנְפוֹת וְנִשְּׂאָה מַעְלָה בָּאֲוִיר.

"מוֹלִי!" קָרְאָה מַלְכַּת הַיַּנְשׁוּפִים, וְקוֹלָהּ נִשְׁמַע מְפֻחָד. "אַל תַּחְזִירִי אִתָּךְ שׁוּם דָּבָר מִלְּבַד הַכּוֹבַע הָאָדֹם!"

מוֹלִי וְיַנְשׁוּף לֹא-תּוּכְלִי-לִרְאוֹת-אוֹתוֹ-כְּשֶׁתַּבִּיטִי עָפוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה בַּלַּיְלָה הַקַּר. הֵם שָׁמְעוּ אֶת הַיָּרֵחַ מְרַחְרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים מְכַחְכְּחִים בִּמְסִלּוֹתֵיהֶם. חֲלוֹמוֹת הַדְּבוֹרִים חָלְפוּ עַל פְּנֵיהֶם בְּזִמְזוּם, וְהֵם חָצוּ בִּמְעוֹפָם עַנְנֵי חָלָב שֶׁהִתְכּוֹנְנוּ לְהַמְטִיר עַל אַרְצוֹת הַבָּצֵק. מוֹלִי הִקְפִּידָה לַעֲצֹם חָזָק אֶת הָעֵינַיִם.

לְבַסּוֹף עָלָה בְּאַפָּהּ שֶׁל מוֹלִי רֵיחַ שֶׁל זֶבֶל, הֲמוֹן-הֲמוֹן זֶבֶל; וְהִיא שָׁמְעָה אֶת לַחְשׁוּשֵׁי הָאֲנָקוֹת וְהַיְּבָבוֹת שֶׁל כָּל דָּבָר שֶׁאָבַד וְנִנְטַשׁ וְרָצָה לִמְצֹא אֶת דַּרְכּוֹ בַּחֲזָרָה אֶל הָעוֹלָם.

כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ נָגְעוּ בַּקַּרְקַע. הִיא פָּקְחָה אֶת הָעֵינַיִם וְרָאֲתָה

              –             עֲרֵמוֹת שֶׁל גַּרְבַּיִם, לְלֹא בְּנֵי זוּג

              –             דַּחְלִילִים וּמִגְדְּלֵי פַּעֲמוֹנִים

              –             כַּמָּה עִתּוֹנֵי חֲדָשׁוֹת וְהַרְבֵּה עִתּוֹנֵי יְשָׁנוֹת

              –             שְׁעוֹנֵי שֶׁמֶשׁ, גַּלְגַּלֵּי טְוִיָּה וּפִסְלֵי-רֹאשׁ שֶׁל לֵנִין

              –             בֻּבּוֹת וּמַסְטִיקִים מֵהַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה

              –             הַוַּדָּאוּת שֶׁהָאָדָם הוּא מֶרְכַּז הַיְּקוּם

              –             נַעֲלֵי טֵנִיס וְכַדּוּרֵי-סַל שֶׁל מְנַהֲלִים מְאֻכְזָבִים שֶׁל מִסְעֲדוֹת מָזוֹן מָהִיר בְּאוֹקְלָהוֹמָה

              –             הָאֱמוּנָה בַּקִּדְמָה

              –             מִילְיַארְד דַּפִּים שֶׁל שִׁעוּרֵי בַּיִת…

              –            וַהֲמוֹן דְּבָרִים אֲחֵרִים.

מוֹלִי הִתְקַדְּמָה בָּאֲוִיר בִּקְפִיצוֹת מֵעַל לַעֲרֵמוֹת עֲנָק שֶׁל אַשְׁפָּה וְקָרְאָה, "כּוֹבַע אָדֹם! כּוֹבַע אָדֹם! זֹאת מוֹלִי! אֲנִי כָּאן!"

"מוֹלִי!" קָרָא אֵיזֶה קוֹל, וּמוֹלִי נָחֲתָה עַל גַּג הַבַּיִת הַיָּשָׁן שֶׁלָּהּ. הוּא הָיָה עָצוּם וּמְטֻשְׁטָשׁ וּמָלֵא שִׁפּוּעִים וְגַמְלוֹנִים. הָיָה שָׁם אִישׁ אֶחָד שֶׁנִּרְאָה כְּמוֹ אַבָּא שֶׁל מוֹלִי, רַק שֶׁהוּא הָיָה חִוֵּר וְחָצוּי בָּאֶמְצַע בְּקֶרַע שֶׁהֻדְבַּק בִּנְיַר דֶּבֶק.

"מוֹלִי!" הוּא אָמַר. "תַּחְזִירִי אוֹתִי אִתָּךְ!"

"אַתָּה לֹא אַבָּא שֶׁלִּי!" אָמְרָה מוֹלִי. "אַבָּא שֶׁלִּי גָּר בְּסַן פְרַנְסִיסְקוֹ." הִיא חָצְתָה בְּרִיצָה אֶת הַגַּג לְעֵבֶר הָאֲרֻבָּה.

"אֲנִי הָאַהֲבָה שֶׁל אִמָּא שֶׁלָּךְ לְאַבָּא שֶׁלָּךְ!" אָמַר הָאִישׁ וְרָץ אַחֲרֶיהָ. "תַּחְזִירִי אוֹתִי אִתָּךְ!"

"לֹא לֹא לֹא לֹא לֹא לֹא לֹא לֹא! מִמֶּנָּה לֹא נִפְטְרוּ, אַתָּה מְשַׁקֵּר! אֲנִי מַחְזִירָה אִתִּי רַק אֶת הַכּוֹבַע הָאָדֹם!" אָמְרָה מוֹלִי וְקָפְצָה לְמַטָּה בָּאֲרֻבָּה.

בַּחֲדַר הַמְּגוּרִים הִיא זָחֲלָה הַחוּצָה מֵהָאָח, חָלְפָה בְּרִיצָה עַל פְּנֵי בֻּבּוֹת וּגְבִיעֵי יַיִן וּתְעוּדַת הַגְּמָר שֶׁל אִמָּא שֶׁלָּהּ, וְאָז עָלְתָה בַּמַּדְרֵגוֹת וְקָרְאָה, "כּוֹבַע אָדֹם! כּוֹבַע אָדֹם!"

הִיא פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת לַחֶדֶר שֶׁל הַתִּינוֹק. הָיְתָה שָׁם הָעֲרִיסָה הַיְּשָׁנָה שֶׁל בִּילִי וּבְתוֹכָהּ הָאֲנִי-הַתִּינוֹק הַיָּשָׁן שֶׁל בִּילִי – שֶׁנִּרְאָה בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהָיָה כְּשֶׁהִגִּיעַ מִבֵּית הַחוֹלִים, חָדָשׁ וּמְקֻמָּט וּמַזִּיל רִיר וְאָדֹם. וְשָׁם לְיָדוֹ, אוֹחֶזֶת בְּסוֹרְגֵי הָעֲרִיסָה, עָמְדָה מוֹלִי יְרֻקָּה קְטַנָּה וְזוֹעֶמֶת, יוֹקֶדֶת בְּאֵשׁ מְרַצֶּדֶת.

"הֵלוֹ, מוֹלִי!" אָמְרָה מוֹלִי הַיּוֹקֶדֶת הַיְּרֻקָּה וְהַזּוֹעֶמֶת. "תַּחְזִירִי אוֹתִי אִתָּךְ!"

"לֹא!" אָמְרָה מוֹלִי הָרְגִילָה וְרָצָה אֶל הַמִּתְלֶה. הַכּוֹבַע הָאָדֹם שֶׁלָּהּ הָיָה תָּלוּי שָׁם. מוֹלִי חָטְפָה אוֹתוֹ וְחָבְשָׁה אוֹתוֹ. וְאָז הִיא קָפְצָה הַחוּצָה מֵהַחַלּוֹן וְעַל גַּג הַבַּיִת שֶׁמֵּעֵבֶר לַכְּבִישׁ. הִיא הִפְנְתָה אֶת הַגַּב לַבַּיִת הַיָּשָׁן שֶׁלָּהּ וְעָצְמָה עֵינַיִם וְכִסְּתָה אוֹתָן בְּכַפּוֹת הַיָּדַיִם וְקָרְאָה, "הַאִם תִּקַּח אוֹתִי הַבַּיְתָה, יַנְשׁוּף לֹא-תּוּכְלִי-לִרְאוֹת-אוֹתוֹ-כְּשֶׁתַּבִּיטִי?"

מוֹלִי הִרְגִּישָׁה שֶׁהַטְּפָרִים הַקְּטַנִּים שֶׁל יַנְשׁוּף לֹא-תּוּכְלִי-לִרְאוֹת-אוֹתוֹ-כְּשֶׁתַּבִּיטִי לוֹפְתִים אֶת כִּתְפֵי הַפִּיגָ'מָה שֶׁלָּהּ. הִיא שָׁמְעָה אֶת כְּנָפָיו הַקְּטַנּוֹת מְרַפְרְפוֹת וְנִשְּׂאָה מַעְלָה בָּאֲוִיר.

אֲבָל בְּדִיּוּק אָז קָפְצָה מוֹלִי הַקְּטַנָּה הַיְּרֻקָּה וְהַיּוֹקֶדֶת הַחוּצָה מֵהַחַלּוֹן, נִתְּרָה מִגַּג הַבַּיִת שֶׁמֵּעֵבֶר לַכְּבִישׁ וְתָפְסָה בַּקַּרְסֹל שֶׁל מוֹלִי בְּיָדָהּ הַיְּרֻקָּה וְהַיּוֹקֶדֶת!

מוֹלִי הָרְגִילָה לֹא יָכְלָה לִפְקֹחַ אֶת עֵינֶיהָ. קַרְסֻלָּהּ בָּעַר וְדִגְדֵּג. הִיא בָּעֲטָה בָּרַגְלַיִם לְכָל עֵבֶר, אֲבָל מוֹלִי הַקְּטַנָּה הַיְּרֻקָּה הֶחְזִיקָה חָזָק. וְכָךְ, בְּדֶרֶךְ זוֹ, חָצוּ שְׁלָשְׁתָּם בִּתְעוּפָה אֶת אַדְמוֹת הַבִּצָּה שֶׁל שְׁמֵי הַלַּיְלָה וְרִחֲפוּ מֵעַל לְאַרְצוֹת הַבָּצֵק הַנֶּאֱפֶה עַכְשָׁו שֶׁמִּלְּאוּ אֶת הָאֲוִיר בְּנִיחוֹחַ עוּגִיּוֹת, וְשָׁמְעוּ אֶת צִחְקוּק כּוֹכְבֵי הַשָּׁבִיט וְאֶת הַמִּלְמוּלִים שֶׁל גַּמָּדֵי הַשַּׁחַר שֶׁמִּיְּנוּ אֶת הַצְּבָעִים לִקְרַאת שַׁחַר יוֹם הַמָּחֳרָת.

לְבַסּוֹף נָגְעוּ כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ שֶׁל מוֹלִי בַּעֲנַף הָאֹרֶן שֶׁמּוּל חַלּוֹן הַחֶדֶר שֶׁלָּהּ. יַנְשׁוּף לֹא-תּוּכְלִי-לִרְאוֹת-אוֹתוֹ-כְּשֶׁתַּבִּיטִי הִרְפָּה מִכְּתֵפֶיהָ, וּמוֹלִי הַיְּרֻקָּה הַיּוֹקֶדֶת הִרְפְּתָה מִכַּף רַגְלָהּ.

"תּוֹדָה, יַנְשׁוּף לֹא-תּוּכְלִי-לִרְאוֹת-אוֹתוֹ-כְּשֶׁתַּבִּיטִי," אָמְרָה מוֹלִי, "וְתִמְסֹר לְמַלְכַּת הַיַּנְשׁוּפִים תּוֹדָה בִּשְׁמִי." הִיא פָּקְחָה עֵינַיִם וְרָאֲתָה אֶת מוֹלִי הַיְּרֻקָּה הַקְּטַנָּה וְהַזּוֹעֶמֶת חוֹמֶקֶת וְגוֹלֶשֶׁת מַטָּה עַל גֶּזַע הָעֵץ. מוֹלִי הָרְגִילָה מָשְׁכָה וְהִדְּקָה אֶת שׁוּלֵי הַכּוֹבַע הָאָדֹם עַל אָזְנֶיהָ, קָפְצָה מִבַּעַד לְחַלּוֹן הַחֶדֶר וְנָחֲתָה עַל הַמִּטָּה שֶׁלָּהּ.

הִיא תָּחֲבָה אֶת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ הַיְּחֵפוֹת מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה, כִּי הֵן נִהְיוּ דֵּי קָרוֹת.

בְּדִיּוּק אָז נִכְנְסָה אִמָּא שֶׁלָּהּ וּבִזְרוֹעוֹתֶיהָ בִּילִי וּמִבְרֶשֶׁת הַשִּׁנַּיִם שֶׁלּוֹ. הִיא נֶעֶצְרָה וְנָעֲצָה מַבָּט בַּכּוֹבַע הָאָדֹם שֶׁל מוֹלִי.

"מָצָאתִי אוֹתוֹ," אָמְרָה מוֹלִי.

"מוּזָר," אָמְרָה אִמָּא שֶׁל מוֹלִי. "חָשַׁבְתִּי שֶׁנִּפְטַרְתִּי מִמֶּנּוּ. הוּא עֲדַיִן קָטָן עָלַיִךְ."

"אִמָּא, בְּבַקָּשָׁה!" אָמְרָה מוֹלִי.

"נְדַבֵּר עַל זֶה מָחָר," אָמְרָה אִמָּא שֶׁל מוֹלִי. הִיא הִנִּיחָה אֶת בִּילִי בַּמִּטָּה הַשְּׁנִיָּה וְנָתְנָה לוֹ נְשִׁיקָה עַל הָרֹאשׁ. אַחַר כָּךְ כִּבְּתָה אֶת הָאוֹר וְיָצְאָה.

מוֹלִי הִכְנִיסָה יָד מִתַּחַת לַכּוֹבַע הָאָדֹם וְשִׁפְשְׁפָה אֶת רֹאשָׁהּ בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ לֹא קִבְּלָה נְשִׁיקָה מֵאִמָּא.

כְּשֶׁהִסְתַּכְּלָה שׁוּב עַל בִּילִי, מוֹלִי הַיְּרֻקָּה הַיּוֹקֶדֶת וְהַמְּרַצֶּדֶת הָיְתָה אִתּוֹ בַּמִּטָּה.

"אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת אֵיךְ זֶה הָיָה, נָכוֹן?" אָמְרָה מוֹלִי הַיְּרֻקָּה וְהַזּוֹעֶמֶת. "זֶה הַהֶסְבֵּר הַיָּחִיד שֶׁיֵּשׁ לִי לַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּךְ."

"עַל מָה אַתְּ מְדַבֶּרֶת?" אָמְרָה מוֹלִי הָרְגִילָה וְהִתְיַשְּׁבָה.

"מוֹלִי," אָמַר בִּילִי וְהִצְבִּיעַ עַל מוֹלִי הַיְּרֻקָּה וְהַזּוֹעֶמֶת.

"אִמָּא וְאַבָּא הָיוּ רַק שֶׁלָּנוּ," אָמְרָה מוֹלִי הַיְּרֻקָּה וְהַזּוֹעֶמֶת. "כָּל הַחִבּוּקִים, כָּל הַנְּשִׁיקוֹת. כָּל הַסִּפּוּרִים, כָּל הַשִּׁירִים. כָּל הַדִּגְדּוּגִים, כָּל הַצְּחוֹקִים. וְאָז הִגִּיעַ הַדָּבָר הַזֶּה."

"מוֹלִי – וְ – מוֹלִי!" אָמַר בִּילִי וְצָחַק.

"וְאָז, מַמָּשׁ פִּתְאוֹם, אִמָּא יָכְלָה לְהַחְזִיק רַק אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. הוּא כָּל הַזְּמַן הָיָה אֶצְלָהּ בַּיָּדַיִם. זֶה מָצַץ אֶת כָּל הַכּוֹחַ שֶׁלָּהּ כְּמוֹ עַרְפָּד. זֶה גֵּרֵשׁ אֶת אַבָּא," אָמְרָה מוֹלִי הַיְּרֻקָּה וְהַזּוֹעֶמֶת וְהִנִּיחָה אֶת כַּפּוֹת יָדֶיהָ עַל הַפֶּה וְהָאַף שֶׁל בִּילִי וְנִעֲרָה אוֹתוֹ. בִּילִי נֶחְנַק וְנֶאֱבַק.

מוֹלִי זִנְּקָה מֵהַמִּטָּה וּמָשְׁכָה אֶת מוֹלִי הַיְּרֻקָּה וְהַזּוֹעֶמֶת מִבִּילִי. בִּילִי הִשְׁתַּנֵּק וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת.

"שֶׁקֶט," צָעֲקָה מוֹלִי. כַּפּוֹת יָדֶיהָ צָרְבוּ וְעִקְצְצוּ מֵהַמַּגָּע בְּמוֹלִי הַיְּרֻקָּה וְהַזּוֹעֶמֶת. "אִם לֹא יִהְיֶה פֹּה שֶׁקֶט, אֲנִי אַרְבִּיץ בְּכָל הַכּוֹחַ!"

"בְּסֵדֶר," אָמְרָה מוֹלִי הַקְּטַנָּה הַיְּרֻקָּה וְהַזּוֹעֶמֶת וְנָזְלָה מֵאֲחִיזָתָהּ שֶׁל מוֹלִי הָרְגִילָה. "אֲנִי אֵלֵךְ לִי לְהִתְיַדֵּד עִם הָעוֹרְבִים." וְהִיא קָפְצָה הַחוּצָה מֵהַחַלּוֹן.

הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה בַּחֲבָטָה, וְאִמָּא שֶׁל מוֹלִי נִכְנְסָה. "מָה אָמַרְתְּ, גְּבִרְתִּי הַצְּעִירָה?" הִיא צָעֲקָה. בִּילִי הִמְשִׁיךְ לִבְכּוֹת, וְאִמָּא שֶׁל מוֹלִי לָקְחָה אוֹתוֹ בַּיָּדַיִם.

"מָה?" אָמְרָה מוֹלִי, שֶׁעָמְדָה בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר.

"אֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּמוֹ-אָזְנַי אֵיךְ אַתְּ מְאַיֶּמֶת עַל אָחִיךְ הַקָּטָן, וַאֲנִי מְאוֹד מֻפְתַּעַת מִמֵּךְ."

"לֹא," אָמְרָה מוֹלִי, "אֲנִי לֹא -"

"אַתְּ מִתְכּוֹנֶנֶת לְשַׁקֵּר עַכְשָׁו וּלְהַרְגִּיז אוֹתִי עוֹד יוֹתֵר?" שָׁאֲלָה אִמָּא שֶׁל מוֹלִי.

מוֹלִי לֹא פָּצְתָה פֶּה.

אִמָּא שֶׁל מוֹלִי סָגְרָה אֶת הַחַלּוֹן וְנָעֲלָה אוֹתוֹ. "נְדַבֵּר עַל זֶה מָחָר," הִיא אָמְרָה. "שְׁשְׁשְׁ, בִּילִי, זֶה בְּסֵדֶר, אַתָּה יָכוֹל לִישֹׁן בַּמִּטָּה שֶׁל אִמָּא."

"לֹא!" אִנְפֵּף בִּילִי. "לִיסֹן – עִם – מוֹלִי."

אִמָּא שֶׁל מוֹלִי נֶעֶצְרָה וְהִזְדַּעֲפָה. וְאָז הִיא הִנִּיחָה אֶת בִּילִי בַּחֲזָרָה בַּמִּטָּה שֶׁלּוֹ. "אַתְּ רוֹאָה כַּמָּה אָחִיךְ הַקָּטָן סוֹמֵךְ עָלַיִךְ, גְּבֶרֶת צְעִירָה?" הִיא אָמְרָה. "אֲנִי מְקַוָּה שֶׁמֵּרֶגַע זֶה וְאֵילָךְ תְּנַסִּי לִהְיוֹת רְאוּיָה לָזֶה."

וְאָז הִיא יָצְאָה.

מוֹלִי הִנִּיחָה אֶת הַכּוֹבַע הָאָדֹם עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן כְּדֵי שֶׁיָּגֵן עָלֶיהָ וְעַל בִּילִי, וְאֶת בַּבָּר וסֵלֵסְט וְעוּץ-לִי-גּוּץ-לִי הִנִּיחָה לְיַד הַדֶּלֶת. זֶה פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר כָּל מָה שֶׁיָּכְלָה לַעֲשׂוֹת. אַחַר כָּךְ נִכְנְסָה לַמִּטָּה וְעָצְמָה עֵינַיִם. בִּילִי כְּבָר נִרְדַּם.

#

לְמָחֳרָת בַּאֲרוּחַת הַבֹּקֶר אִמָּא שֶׁל מוֹלִי נִרְאֲתָה עֲיֵפָה וְשָׁכְחָה לְהִתְוַכֵּחַ עִם מוֹלִי עַל הַכּוֹבַע הָאָדֹם, אָז מוֹלִי חָבְשָׁה אוֹתוֹ.

הִיא הָלְכָה עִם בִּילִי לְאַט וּבִזְהִירוּת לְגַן וְשָׁרָה לוֹ "יָהּ חַי לִי לִי, הָה עֲמָלִי" וְהִרְשְׁתָה לוֹ לִשְׁבֹּר נְטִיפֵי קֶרַח מֵהַתַּחְתִּית שֶׁל תֵּבוֹת דֹּאַר וְלִמְצֹץ אוֹתָם. הִיא כָּל כָּךְ נֶהֶנְתָה, שֶׁלֹּא רָאֲתָה שֶׁמּוֹלִי הַיְּרֻקָּה וְהַזּוֹעֶמֶת הִשִּׂיגָה אוֹתָם בְּרִיצָה וְחָטְפָה מֵרֹאשָׁהּ אֶת הַכּוֹבַע הָאָדֹם.

"תַּחְזִירִי אֶת זֶה!" צָעֲקָה מוֹלִי וְרָצָה אַחֲרֶיהָ.

מוֹלִי הַקְּטַנָּה הַיְּרֻקָּה וְהַזּוֹעֶמֶת צָחֲקָה וְרָצָה, אֲבָל לְמוֹלִי הָיוּ רַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת יוֹתֵר, וְהִיא הִשִּׂיגָה אוֹתָהּ. הִיא הִפִּילָה אֶת מוֹלִי הַקְּטַנָּה הַיְּרֻקָּה וְהַזּוֹעֶמֶת וְהִתְיַשְּׁבָה עָלֶיהָ, וְאָז לָקְחָה בַּחֲזָרָה אֶת הַכּוֹבַע הָאָדֹם.

אֲבָל מוֹלִי הַקְּטַנָּה הַיְּרֻקָּה וְהַיּוֹקֶדֶת הִמְשִׁיכָה לִצְחֹק, וְזֶה עוֹרֵר בְּמוֹלִי הָרְגִילָה תְּחוּשָׁה מַפְחִידָה מְאוֹד.

הִיא הִסְתַּכְּלָה אָחוֹרָה לָרְחוֹב וְרָאֲתָה לַהֲקָה עֲנָקִית שֶׁל עוֹרְבִים מַמְרִיאָה בָּאֲוִיר עִם בִּילִי.

"בִּילִי!" צָעֲקָה מוֹלִי וְקָפְצָה בָּאֲוִיר. הִיא קָפְצָה עַד גֹּבַהּ הָאֲרֻבּוֹת, אֲבָל זֶה לֹא הָיָה גָּבוֹהַּ מַסְפִּיק כְּדֵי לְהַגִּיעַ לָעוֹרְבִים. אָז הִיא קָפְצָה עַל הָאֲרֻבָּה הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר וּמִמֶּנָּה אֶל תּוֹךְ לַהֲקַת הָעוֹרְבִים. הִיא הִכְנִיסָה אֶגְרוֹף לְעוֹרֵב אֶחָד כְּשֶׁעָפָה לְיָדוֹ, וְהוּא הִרְפָּה מִזְּרוֹעוֹ שֶׁל בִּילִי, אֲבָל כַּמָּה עוֹרְבִים אֲחֵרִים תָּפְסוּ אֶת הַזְּרוֹעַ בַּחֲזָרָה. מוֹלִי צָנְחָה עַל גַּג מְכֻסֵּה שֶׁלֶג וְגָלְשָׁה מִמֶּנּוּ לְמַטָּה בְּמַפֹּלֶת שְׁלָגִים קְטַנָּה. כְּשֶׁהִצְלִיחָה לְהֵחָלֵץ מֵהַתְּלוּלִית, הָעוֹרְבִים הָיוּ גְּבוֹהִים עוֹד יוֹתֵר. בִּילִי נִרְאָה כְּמוֹ נְמָלָה.

מוֹלִי מָשְׁכָה מֵרֹאשָׁהּ אֶת הַכּוֹבַע הָאָדֹם וְהֶחְזִיקָה אוֹתוֹ בִּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם. "כּוֹבַע אָדֹם, כּוֹבַע אָדֹם, אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה אוֹהֵב לִהְיוֹת רַק כּוֹבַע, אֲבָל אִם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁאַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, תַּעֲשֶׂה אֶת זֶה עַכְשָׁו!" וְהִיא זָרְקָה אֶת הַכּוֹבַע לְמַעְלָה בָּאֲוִיר.

הַכּוֹבַע הָאָדֹם רָטַט וְ

                       רִחֵף וְאָז

              הִתְנַעֵר וְ

                   הִתְנַפֵּחַ וְ

                           נִמְתַּח וְ

                                     הָיָה –

דְּרָקוֹן מֶשִׁי אָדֹם-אָדֹם בְּצֶבַע שֶׁל שְׂפָתוֹן אָדֹם.

הוּא טָס לְמַעְלָה אֶל תּוֹךְ לַהֲקַת הָעוֹרְבִים וְהִפְלִיק לָהֶם בִּזְנָבוֹ. פָּאוּ! פַּאנְג! זָאוּ! זַאנְג! הָעוֹרְבִים הִסְתַּלְּקוּ בְּטִיסָה. דְּרָקוֹן-הַכּוֹבַע תָּפַס אֶת בִּילִי בִּזְנָבוֹ וְהֵטִיס אוֹתוֹ לְמַטָּה בַּעֲדִינוּת. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁטָּס לְמַטָּה, הָעוֹרְבִים רָדְפוּ אַחֲרָיו. הֵם הִתְחַמְּקוּ מֵהָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ וְנִקְּרוּ בּוֹ בְּמַקּוֹרֵיהֶם. קְרַע! וְרַטֵּשׁ! וּגְזֹר! וּבַתֵּר! לְבַסּוֹף דְּרָקוֹן-הַכּוֹבַע הִנִּיחַ אֶת בִּילִי בְּתוֹךְ תְּלוּלִית שֶׁלֶג וְהֵשִׁיב מִלְחָמָה בִּזְנָבוֹ.

מוֹלִי רָצָה אֶל תְּלוּלִית הַשֶּׁלֶג בְּשִׂיא הַמְּהִירוּת, וְכָךְ עָשְׂתָה גַּם מוֹלִי הַקְּטַנָּה הַיְּרֻקָּה וְהַיּוֹקֶדֶת. מוֹלִי הַקְּטַנָּה הַיְּרֻקָּה וְהַיּוֹקֶדֶת הִגִּיעָה לְשָׁם רִאשׁוֹנָה. הִיא תָּפְסָה אֶת בִּילִי בַּיָּד וּמָשְׁכָה אוֹתוֹ לַכְּבִישׁ וּבְלִי לְהִסְתַּכֵּל בִּכְלָל לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים הִיא דָּחֲפָה אוֹתוֹ קָדִימָה לַכְּבִישׁ –

אֲבָל מוֹלִי מָשְׁכָה אוֹתוֹ לְאָחוֹר.

וְאָז הִיא תָּפְסָה אֶת מוֹלִי הַקְּטַנָּה הַיְּרֻקָּה וְהַיּוֹקֶדֶת וְהֵרִימָה אוֹתָהּ בָּאֲוִיר.

"אָבוּד לָךְ, מוֹלִי!" אָמְרָה מוֹלִי הַקְּטַנָּה הַיְּרֻקָּה וְהַיּוֹקֶדֶת. "אַתְּ הֶחְזַרְתְּ אוֹתִי אִתָּךְ! אֲנִי שֶׁלָּךְ! אֲנִי לֹא זָזָה מִפֹּה!"

"אַתְּ צוֹדֶקֶת," אָמְרָה מוֹלִי וְהִצְמִידָה אֶת הַשְּׂפָתַיִם אֶל מִצְחָהּ שֶׁל מוֹלִי הַקְּטַנָּה הַיְּרֻקָּה וְהַיּוֹקֶדֶת וְשָׁאֲפָה שְׁאִיפָה עֲמֻקָּה-עֲמֻקָּה, כְּאִלּוּ הִיא עוֹמֶדֶת לְכַבּוֹת בִּנְשִׁיפָה אֶת הַנֵּרוֹת שֶׁל עוּגַת-יוֹם-הֻלֶּדֶת גְּדוֹלָה כְּמוֹ הַיָּרֵחַ. מוֹלִי הַקְּטַנָּה הַיְּרֻקָּה וְהַיּוֹקֶדֶת הִסְפִּיקָה לִקְרֹא "הַצִּילוּ!" רַק פַּעַם אַחַת לִפְנֵי שֶׁמּוֹלִי שָׁאֲפָה אוֹתָהּ פְּנִימָה וּבָלְעָה אוֹתָהּ.

וְאָז הִיא שָׁלְפָה אֶת בִּילִי מִתְּלוּלִית הַשֶּׁלֶג, הִבְרִישָׁה אֶת הַשֶּׁלֶג מִפָּנָיו, הֶחְזִיקָה חָזָק-חָזָק בְּיָדוֹ וְרָצָה אֶל הַכּוֹבַע הָאָדֹם.

הָעוֹרְבִים נֶעֶלְמוּ, וְכָל מָה שֶׁנּוֹתַר מֵהַכּוֹבַע הָאָדֹם הָיָה כַּמָּה קְרָעִים שֶׁל מֶשִׁי אָדֹם בְּצֶבַע אָדֹם-אָדֹם כְּמוֹ שְׂפָתוֹן אָדֹם.

מוֹלִי הִתְיַשְּׁבָה וְהִתְחִילָה לִבְכּוֹת, וּבִּילִי הִתְיַשֵּׁב לְיָדָהּ וּבָכָה גַּם כֵּן.

כְּשֶׁמּוֹלִי לֹא הִגִּיעָה לַגַּן, גְּבֶרֶת טֵלִיוֵלֶר תֵּאֲרָה לְעַצְמָהּ מָה הָיָה יָכוֹל לִקְרוֹת, וְיָצְאָה לִבְדֹּק. הִיא הִתְיַשְּׁבָה עַל שְׂפַת הַמִּדְרָכָה לְיַד מוֹלִי וְנָבְרָה בַּתִּיק שֶׁלָּהּ עַד שֶׁמָּצְאָה כַּמָּה מִמְחֲטוֹת נְיָר וְטֵלֵפוֹן נַיָּד, וְתֶכֶף וּמִיָּד הִתְקַשְּׁרָה לְאִמָּא שֶׁל מוֹלִי בָּעֲבוֹדָה. הִיא הִסְבִּירָה הַרְבֵּה דְּבָרִים, בַּעֲדִינוּת, בְּמֻנָּחִים שֶׁאִמָּא שֶׁל מוֹלִי יָכְלָה לְהָבִין.

אִמָּא שֶׁל מוֹלִי לָקְחָה יוֹם חֹפֶשׁ וְהֶחְזִירָה אֶת מוֹלִי וּבִּילִי הַבַּיְתָה. הִיא נָתְנָה לְבִּילִי לְשַׂחֵק בְּקֻבִּיּוֹת עַל הָרִצְפָּה, וְאָז הִתְיַשְּׁבָה עַל הַסַּפָּה וְהוֹשִׁיבָה אֶת מוֹלִי עַל הַבִּרְכַּיִם שֶׁלָּהּ וְנָתְנָה לָהּ לִבְכּוֹת הַרְבֵּה-הַרְבֵּה זְמַן.

וּכְשֶׁמּוֹלִי נִרְדְּמָה לְבַסּוֹף, בְּלִי לְהַרְפּוֹת מִקִּרְעֵי הַמֶּשִׁי הָאָדֹם, אִמָּא שֶׁל מוֹלִי הִצְמִידָה אֶת שְׂפָתֶיהָ לִשְׂעָרָהּ שֶׁל מוֹלִי וְלָחֲשָׁה, "אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָךְ וְתָמִיד אֶרְצֶה אוֹתָךְ."

אַחֲרֵי כֵן מוֹלִי חָבְשָׁה לִפְעָמִים אֶת הַכּוֹבַע הַכָּחֹל לַגַּן. לִפְעָמִים הִיא בֶּאֱמֶת הֵצִיקָה לְבִּילִי וְרָבָה אִתּוֹ. לִפְעָמִים נִמְאַס לָהּ לְגַמְרֵי, וְאָז הִיא יָכְלָה לְהַרְגִּישׁ אֶת מוֹלִי הָאַחֶרֶת זוֹחֶלֶת בְּתוֹכָהּ. לִפְעָמִים, כְּשֶׁכָּעֲסָה מְאוֹד, הָיָה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת מוֹלִי הָאַחֶרֶת מִסְתַּכֶּלֶת מִבַּעַד לְעֵינֶיהָ.

אֲבָל בְּכָל עֶרֶב, כְּשֶׁהָלְכָה לִישֹׁן, אִמָּא שֶׁלָּהּ נָתְנָה לָהּ נְשִׁיקַת לַיְלָה טוֹב. אִמָּא שֶׁל מוֹלִי לֹא שָׁכְחָה יוֹתֵר לְעוֹלָם. וְכָל הַלַּיְלָה מוֹלִי יָכְלָה לְהַרְגִּישׁ אֶת הַנְּשִׁיקָה עַל מִצְחָהּ, חַמָּה וְרַכָּה, שׁוֹמֶרֶת עָלֶיהָ.

    arrow2right arrow2right סיפורים שהולכים יחד :

    נהניתם מהסיפור הזה? הנה עוד כמה סיפורים מצויינים שעשויים להתאים לכם.

    The Short Story Project © | Ilamor LTD 2017

    Lovingly crafted by Oddity&Rfesty

    Send this to a friend