search

רֵאָה גָלָנָאקִי נולדה באי כרתים בשנת 1947, והיא כיום אחת הסופרות היווניות החשובות ביותר. גלנאקי למדה היסטוריה וארכיאולוגיה באתונה ופרסמה רומנים, סיפורים קצרים, מסות ושירה. בשנת 2004 זכתה בפרס האקדמיה של אתונה. ספרה "חיי איסמעיל פריק פשה" (1989), שראה אור בתרגום לעברית בהוצאת כרמל ב-2006, נכלל בשנת 1994 ברשימת אונסק"ו ליצירות מופת בספרות ימינו. שני הרומנים האחרונים שכתבה, "אש יהודה, אפר אדיפוס" (2009) ו"שיא ההשפלה" (2015), זכו לתהודה נרחבת בשל איכותם הספרותית וגם בגלל עיסוקם בשאלות אקטואליות נוקבות כמו התעוררות הגזענות והשלכות אחרות של המשבר הכלכלי על החברה ועל הזהות היוונית.

קוֹנְסְטַנְדינוֹס קָוואפיס (1863-1933) היה משורר יווני, שסגנונו הייחודי הפך אותו לאחת הדמויות החשובות ביותר בשירה היוונית ובשירת המערב. הוא נולד באלכסנדריה שבמצרים, בן תשיעי למשפחה משושלת בעלת שם מקונסטנטינופול. אביו, סוחר מצליח בעסקי ייבוא וייצוא, הקים משרדים בקונסטנטינופול, לונדון וליברפול, בטרם התבסס עם משפחתו באלכסנדריה, שם נהנו מפריחה כלכלית וחברתית. בעקבות מותו הפתאומי של האב בשנת 1780, קוואפיס בן ה-9 ומשפחתו עברו לאנגליה. שבע השנים שהוא בילה שם במהלך נעוריו תרמו לעיצוב אופיו הקוסמופוליטי. קוואפיס ידע יוונית עתיקה ומודרנית, לטינית, ערבית וצרפתית; הוא קרא את דנטה באיטלקית וכתב את שיריו הראשונים באנגלית. עקב המשבר הכלכלי של 1873, העסק המשפחתי התדרדר ולאחר שהחברה של האב התפרקה ב-1876, חזר קוואפיס לאלכסנדריה עם אמו ואחיו הצעירים. באלכסנדריה הוא למד מנהל עסקים. ב-1882 הוא עבר עם משפחתו לקונסטנטינופול, שבועיים לפני הפגזת אלכסנדריה על ידי הצי הבריטי, ושם החל לחקור את מוצאו, כתב שירה ומאמרים ותכנן קריירה בתחום הפוליטיקה או העיתונות. כשחזר לאלכסנדריה ב-1885, שלטו הבריטים והעותמאנים במצרים, והוא ויתר על אזרחותו הבריטית כאות מחאה, מעשה שבעקבותיו לא הותר לו לעבוד במצרים במשרה קבועה. בשנת 1892, קוואפיס בן ה-28 הועסק כפקיד זמני במשרד ההשקיה במיניסטריון העבודות הציבוריות, תפקיד בו הצליח להחזיק במשך 30 שנה. כסף נוסף שהרוויח כברוקר בבורסת אלכסנדריה, אפשר לו לחיות ברווחה יחסית למשך שארית חייו. משחזר לאלכסנדריה, קוואפיס החל לפרסם שירים ומאמרים ביוונית. מאמרו הראשון התפרסם בעיתון קונסטנטינופול בשנת 1886 ובאותה שנה התפרסם גם שירו הראשון בכתב העת הספרוס בלייפציג. בשנת 1895-6 כתב קוואפיס את סיפורו היחיד, "לאור היום". אף כי שיריו התפרסמו מעל במות שונות באלכסנדריה ומחוצה לה, החל משנת 1886, המשורר מיאן להוציא את שיריו לאור באופן מסודר. יצירותיו הגדולות נכתבו אחרי גיל 40. בשנת 1906 הוא התכחש לשירה שכתב עד גיל 28 ודחה את רובה מגוף עבודתו. קוואפיס היה המבקר החריף ביותר של שיריו, אשר חולקו במהדורות מצומצמות לחברים קרובים ומעולם לא קובצו לספר על ידי המשורר עצמו. בשנים 1905 ו-1910, אולי בתגובה להתעניינות הגוברת בעבודתו, קוואפיס בחר שלושים ותשעה שירים אשר התפרסמו במגזינים באלכסנדריה ואתונה בין השנים 1891-1904 ופרסם אותם בשני קבצים. הקאנון הרשמי של שיריו יצא לאור רק לאחר מותו, וכלל 154 שירים. קוואפיס הוצג לקהל הקוראים הבינלאומי על ידי ידידו הקרוב הסופר האנגלי א.מ. פורסטר. הוא התפרסם ביוון רק ב-1903. בשנת 1926, בימי דיקטטורת פנגלוס, העניקה לו המדינה היוונית את מדליית הכסף של מסדר הפניקס על תרומתו לספרות היוונית. קוואפיס צבר יוקרה לאחר מותו והוא נחשב לאחד מגדולי משוררי יון; עבודתו הודפסה במהדורות רבות ונלמדת בבתי ספר ביוון ובמכללות ואוניברסיטאות ברחבי העולם. סרט על חייו הופק ביוון בשנת 1996. הוא נחשב לאחד המשוררים היוונים המודרניים המשפיעים ביותר ולדמות חיונית בתחיית השירה היוונית והתקבלותה בעולם. שיריו של קוואפיס תורגמו כמעט לכל שפה אירופית, ומרבית יצירותיו המאוחרות תורגמו ופורסמו מאז 1951 באנגלית, צרפתית, גרמנית ואיטלקית. יצירתו תורגמה גם לעברית והתפרסמה בקובץ "כל השירים" (1993). קוואפיס מת באלכסנדריה מסרטן הגרון, ביום הולדתו ה-70.

 

קוֹסְטַס קָצוּלאריס הוא סופר יווני. הוא נולד ב-1968 בעיר אַרְטָה שבאפּירוֹס, וכיום גר ועובד באתונה. הוא למד כלכלה באתונה, קולנוע בפאריז וספרות בסלוניקי. פרסם עד היום שבעה ספרי פרוזה, מחזה שהוצג, וכן תרגומים וסיפורים שהופיעו בכתבי עת ובאנתולוגיות. קָצוּלאריס הוא המייסד והעורך של המגזין הספרותי המקוון bookpress.gr. קובץ הסיפורים האחרון שלו, "רוח פרצים לילית", ראה אור ב-2015.

The Short Story Project © | Ilamor LTD 2017

Lovingly crafted by Oddity&Rfesty