search
בית תפוס

טל ניצן על:

בית תפוס מאת חוליו קורטאסר

חוליו קורטאסר, מן הווירטואוזים שבאמני הסיפור הקצר במאה העשרים, לא הירבה לכתוב סיפורים בהקשר פוליטי. לפי עדות עצמו, מודעותו הפוליטית התעוררה לאחר ביקור בקובה ב-1963 והתוודעות מקרוב למהפיכה שם (כעבור שנים יתפכח מקסטרו ומשלטונו). הוא נעשה מעורב מאוד בתחום זכויות האדם, פעל לטובת סופרים שנאסרו על ידי המשטר (כמו במקרה הידוע של הרברטו פָּדִייָה, באותה קובה עצמה, ב-1971) ואף שמעולם לא היה מבוסס כלכלית, תרם תמלוגים וכספי פרס לטובת סופרים אחרים שנרדפו על רקע פוליטי באמריקה הלטינית.
אבל המעורבות הזאת, כאמור, קיבלה ביטוי מצומצם-יחסית בגוף יצירתו. הסיפור האלגורי "בית תפוס", מתוך קובץ סיפוריו השני 'משלי חיות' (1951), הוא בעיניי מן המעולים והחריפים בטקסטים הפוליטיים של קורטאסר: לא במקרה זה הסיפור שהניב את מספר הניתוחים והמחקרים הגדול ביותר. כמו ברבות מיצירותיו הפנטסטיות, אל המציאות הריאליסטית, האמינה והטריוויאלית שבפתיחה מתחילים לחדור יסודות סיוטיים ומערערים שמזעזעים אותה וסופם לפרק אותה ולהפוך אותה למשהו אחר. אף שהסיפור יכול להיקרא בכמה דרכים, הפרשנות הרווחת ביותר היא הפוליטית. בארגנטינה, בזמנו, הטקסט נקרא כתגובה לפרוניזם, אבל הוא אפקטיבי וטורד-מנוחה בכל מקום, גם שבעים שנה לאחר שהתפרסם לראשונה ב-1946, בכתב עת בעריכת בורחס. הכוח הפולש העלום, שאינו צריך לנקוט אלימות ממשית שכן די בעצם קיומו על מנת לכבוש, לנשל ולגרש, מקבל ב"בית תפוס" ביטוי ספרותי נדיר בעוצמתו.

The Short Story Project © | Ilamor LTD 2017

Lovingly crafted by Oddity&Rfesty