search
חומר גנטי

אולגה סונקין על:

חומר גנטי מאת חריסטוס ציולקס

חוליו קורטאסר אמר שהרומן מנצח בנקודות, ואילו הסיפור הקצר לוקח בנוק-אאוט. סיפורו של חריסטוס ציולקס "חומר גנטי" הוא נוק-אאוט שקשה להתאושש ממנו הרבה אחרי שנגמר הסיפור. ציולקס צולל לתוך החומר האפל שממנו מורכב הדנ"א, ושואל מהו בעצם החומר הגנטי. אפשר לומר שהחומר הגנטי הוא החומר המצוי באשכיו של האב ובשחלות האם, אבל מה תורם לנו המידע הזה? האם חוויות הילדות, הסטירה שהחטיף האב בחמת זעמו, או הימנעותה של האם מילדיה גם הם חומר גנטי? האם החסך הרגשי, "החוסר", מעצב אותנו בדיוק כמו ה"חומר"? ואולי גם החוסר הוא גנטי, רק שטרם פיצחו את הדנ"א שלו? החומר הגנטי של האב הדמנטי הצולל אל סופו אצל ציולקס הוא כמיהתו לאישה שחשק בה כל חייו. החומר התבלה, ונותר רק הגעגוע הקמאי. וכשהגוף כלה כולו? "החומר הגנטי" בסיפור של ציולקס הוא ההבטחה שהחיים ימשכו גם אחרי שנמות. כל מה שאנחנו, הרגשות והגעגועים, אמנם ימותו איתנו, אבל גם ישארו בתוך הילדים, בתוך מה שיצרנו. 

כל הזכויות שמורות לפרויקט הסיפור הקצר | עילמור בע"מ 2016

Lovingly crafted by Oddity&Rfesty