search
accountSlide

תוצאות חיפוש:


דמי מפתח

דמי מפתח - סיפור

כנרת רוזנבלום

מייד כשפתחה את הדלת, נעה הבינה שהדירה ריקה; ריקה באופן החלטי יותר מהפעמים הקודמות שבהן סבא שלה אושפז. הטלוויזיה לא דלקה, גם הרדיו לא. היא עברה חדר-חדר, מבואה, סלון, חדר שינה, מטבחון, אמבטיה, ורק אז…

לאורך המשעול

לאורך המשעול - סיפור

חואן קרדנס

כמעט, כמעט אבל לא הצלחתי. משהו מעיר אותי, איזה רעש. אני רטובה לגמרי בין הרגליים, לא גמרתי, אני עדיין מנומנמת. כמעט, כמעט אבל לא. הרוח נושבת במטע הקפה, אולי איזה ענף נפל על השיחים. זה…

איך זוכרים מדבר?

איך זוכרים מדבר? - סיפור

עידו גפן

1. ושם, בחדר ההמתנה הלבן, היא פתאום מתחלחלת כשהיא מבינה שעמיחי צדק. צדק כל הזמן. ששני אנשים באמת יכולים להיות בדיוק באותה נקודה ממש, עד ששום חלקיק לא יפריד ביניהם. שהיום אפשר להיכנס לתוך הקישקע…

דורות

דורות - סיפור

צביקה מאיר

איתמר הודיע לי היום שהוא קנה כרטיס טיסה בכיוון אחד לרומניה. שוב אתה נוסע? רק לפני חצי שנה חזרת מקמבודיה ובכלל, מה יש לך ברומניה? הוא מחייך. פסטיבל "ריינבו" משהו ליד בודפשט. אמרו לי שיהיה…

איסטנבול שלי 

איסטנבול שלי  - סיפור

אֶמינֶה סֶבְגִי אוֹזדָמָר

פעם אחת ביקר אותי בברלין פילוסוף טורקי מאיסטנבול. הוא בא לשם רק לכמה ימים. הוא הביט על הרחוב ואמר בשקט: ״אני לא חושב שהייתי יכול לחיות כאן.״ לא מטוסי הקיץ, אבל מטוסי החורף הביאו הרבה…

קפה

קפה - סיפור

גדי טאוב

אבא שלי מת בשש בערב. אחרי ששמענו את הבשורה מהרופא נסענו הביתה. אריאן נהגה, אני ישבתי לידה. שנינו שתקנו. הטעם של הקפה מהמכונה בבית החולים עדיין עמד לי בפה. הסתכלתי על הכביש באור של הפנסים…

עמנואל

עמנואל - סיפור

רובי נמדר

רק פעם אחת, אני זוכר את זה עד היום, רק פעם אחת ראיתי אותו מתנהג  כמו כולם, נראה כמו ילד רגיל, סתם ילד, כמו כולנו. כמה שנים עברו מאז? אני זוכר עד היום. רוב הבתים…

בית נופש

בית נופש - סיפור

מרגריטה לאוס

מרים מספרת להם שהוא בנה את הבית במו ידיו. היא מספרת להם שהיה עורם את האבנים בימי הגשם על מנת שייספגו היטב במים לפני שחוברו זו לזו במלט. היא מספרת להם שהבית נמצא על הגבול…

תפוחים בדבש

תפוחים בדבש - סיפור

יהודית הנדל

בקיץ ההוא הייתי נוסעת לשם לפעמים, והשבוע נסעתי שוב. היה יום חם של סוף קיץ. מדי פעם נשבה רוח חמה שנפסקה פתאום וחזרה פתאום, מלאה אבק, וכשנכנסתי היה ריק. לא היתה נפש חיה. וחשבתי לשוטט…

הצורך להיות בן

הצורך להיות בן - סיפור

אנדריאה יפטנוביץ'

איך יכולתי לקחת לי את הדברים האלה מן הצלחות הרחוקות, בעוד ביתי שלי ודאי שבור, בעוד אמי אינה עולה על דל שפתיי אפילו. אך יכולתי לאכול שום כלום. ססאר ואייחו נולדתי לקול משפטי תנחומים, "יהיה…

The Short Story Project C | The Short Story Project INC 2018

Lovingly crafted by Oddity&Rfesty