search
accountSlide

תוצאות חיפוש:


חלב ממותק

חלב ממותק - סיפור

ורלאם שלמוב

מרוב רעב הפכה קנאתנו קהה ורצוצה, ככל שאר הרגשות שלנו. לא היה לנו כוח להרגיש, או כוח לחפש עבודה קלה יותר, ללכת, לשאול, לבקש… קינאנו רק באלה ששהו איתנו בעולם הזה, אלה שהצליחו לקבל עבודה…

אוזניים של דב

אוזניים של דב - סיפור

קרולינה וגאס

מצאתי אותו לפני כמה ימים, כשחיפשתי את הסנפירים במחסן. אפילו לא זכרתי שהשארתי אותו שם. הוא היה מכוסה באבק והיו לו קורי עכביש דקיקים בשיער. סילקתי אותם. הוא עדיין לבש את המכנסיים הכחולים ואת המעילון…

הילד

הילד - סיפור

אנטוניה באום

אצלי, בדירה שלי, באותם שלושה חדרים מסודרים ונאים שהם קנייני שלי ושלי בלבד, חי ילד קטן וממרר לי את החיים. אני לא מצליחה להיפטר ממנו, עד כדי כך נקשרנו כבר. אבל ברצון הייתי תופסת אותו,…

אתה רק מדמם

אתה רק מדמם - סיפור

מתיאס קפלי

לפני שבועיים היא טלפנה אליך, ככה, משום מקום. היום יום האם ואתה עומד לפגוש אותה שוב. רצית להתחיל את השבוע ברגל ימין, אבל בשבת הלכת לישון מאוחר, שיכור, ובראשון הטלפון מעיר אותך באחת עשרה ועשרים…

המיקרוגל שלכם

המיקרוגל שלכם - סיפור

פיליפ שנטלר

התאריך: 19 באוגוסט לכבוד: שירות לקוחות מאת: הֵנינְג הנדון: המיקרוגל שלכם מכובדיי, אני פונה אליכם בעניין שעשוי להיראות שגרתי, ובמבט ראשון כמעט שולי, והאמת היא שאני האחרון שיזדעק בגלל סופגניית "קריספי קרים דונאט" קפואה בטעם…

למה אנחנו שוב הולכים לוואטאן?

למה אנחנו שוב הולכים לוואטאן? - סיפור

אנדריאס שטיכמן

למה אנחנו לא הולכים למיקֶה, לרוברט או לקְנוֹזִי? כי החבר׳ה אומרים שלמיקה, לרוברט ולקנוזי אין זמן היום, ואין ברירה, אנחנו מוכרחים שוב לעלות אליו, מוכרחים שוב להיכנס למאורה המעופשת של ואטאן בקומה העשירית, שיש בה…

הצופה

הצופה - סיפור

אנדרס קייסדו

ריקרדו גונסאלס הלך לקולנוע באופן קבוע. הזיכרון החשוב הראשון שלו משם הוא סרט בשחור-לבן על שוטרים וגנבים שראה לפני די הרבה שנים. לפני כן היה הולך לקולנוע לעתים יותר רחוקות, פעם בשבועיים או פעם בחודש,…

ראשומון

ראשומון - סיפור

אקוטגאווה ריונוסוקה

סיפורנו קרה בערבו של יום. משרת אחד חיכה מתחת לראשומון להפסקת הגשם. מתחת לשער רחב הידיים לא היה איש מלבדו. רק חגב יחידי עצר על עמוד העץ הענק, ששכבת הצבע האדום מתקלפת ממנו פה ושם….

אורות אדומים

אורות אדומים - סיפור

טלאל אבו שוויש

הוא שולח את ידו לאחור כדי להגיע אל הכסף שמושיטים לו הנוסעים. מבלי משים הוא מניח את הכסף בקופסה שלצדו, ותנועת התיעוב שלו מעוררת בי כעס. "המצב קשה, אבל זה זמני," אני ממלמל בניסיון לעודד…

דעיכה

דעיכה - סיפור

קאטו רמון

אל תפחדי לבכות מאחורי המצלמה, אבל תקפידי שהדמעות לא ירטיבו את ההקשר, אמרה לה הצלמת נאן בולדווין ב-1979, בחדר כלשהו בשכונה אומללה במנהטן. ב-1965, ביום ככל הימים, אמא שלה החלה לקרוא לה דודה. המצב הזה…

The Short Story Project © | Ilamor LTD 2017

Lovingly crafted by Oddity&Rfesty