search
משאדו די אסיס

משאדו די אסיס

ז'ואקים מריה משאדו די אסיס (1839-1908) נחשב לגדול סופרי ברזיל בכל הזמנים. הוא כתב שירה, רומנים וסיפורים קצרים, והיה אמן הספרות הברזילאית והעולמית, שיצירתו נטועה במסורת התרבות האירופית והשפעתה חורגת מגבולות הספרות הברזילאית המקומית. הוא נולד ב-1839 בריו דה ז'נרו, לאב ממוצא ברזילאי ואפריקאי שעסק בצביעת בתים, ולאחר מות אמו, גדל אצל אם חורגת, גם היא ממוצא מעורב. הוא היה חולני, אפילפטי וסבל מגמגום, ובגיל 17 מצא עבודה כשוליית דפס והחל לכתוב בזמנו הפנוי. עד מהרה החל לפרסם סיפורים, שירים ורומנים במסורת הרומנטית. בגיל 30 כבר היה איש ספרות מצליח לכל דבר ועניין, התפרנס בנוחות ממשרה ממשלתית והיה נשוי באושר לאשת תרבות, קרולינה אוגוסטה חבייר די נובאיס. באותה שנה אילצה אותו מחלה לפרוש מעיסוקיו. הוא שב ופרץ אחרי הפרישה הזמנית הזאת, עם רומן חדש שנכתב בסגנון מקורי במיוחד, שסימן בבירור את שבירת המוסכמות הספרותיות של זמנו. היה זה "זיכרונותיו של מת", שראה אור ב-1881, זרם תודעה של אדם מוזר הכתוב בגוף ראשון. המוניטין של משאדו נשען כיום על יצירה זו, על סיפוריו הקצרים ועל שני רומנים מאוחרים יותר, "קינקס בורבה" (1891) ויצירת המופת שלו, "דון קסמורו" (1899) – מסע איום ובלתי נשכח אל תוך מוח רדוף-קנאה. בהיותו אדם עירוני, אריסטוקרטי וקוסמופוליטי, ציני ומתנשא, התעלם די אסיס משאלות חברתיות שהעסיקו את ברזיל, בדבר עצמאות וביטול העבדות. הוא לא היה שותף להתלהבות הברזילאית מן הלאומיות. סיפוריו מתרחשים לרוב בעיר ריו, ובעיניו אין עוררין כי אין עוד מקום בעולם מלבדה. עולם הטבע כמעט אינו קיים ביצירתו. כתיבתו נטועה היטב בפסימיזם ובהתפכחות, שהיו קשים מנשוא אלמלא הסווה אותם בשנינות ובקלות דעת. הוא היה הנשיא הראשון של האקדמיה הברזילאית לספרות ב-1896 והחזיק במשרה עד מותו בגיל 69.

 

סיפורים נוספים arrowBlackD


The Short Story Project © | Ilamor LTD 2017

Lovingly crafted by Oddity&Rfesty