בקריאה כעת: דָארָאבּ בתיבה | תמר עילם גינדין

תמר עילם גינדין | מקור:עברית

דָארָאבּ בתיבה

בַּת בַּהְמַן, הִיא הֹמָאי הַמַּלְכָּה,

נָחֲלָה נִצְחוֹנוֹת, הַצְלָחָה. 

לֹא רָצְתָה הִיא שֶׁבְּנָהּ עוֹד יִמְלֹךְ בִּמְקוֹמָהּ.

אֶת הַבֵּן עַל הַמַּיִם שִׁלְּחָה.

זוּג כּוֹבְסִים אָז מָשָׁה מִן הַפְּרָת 

אֶת הַבֵּן, שֶׁגָּדַל לִבְלִי חָת.

הֵם קָרְאוּ שְׁמוֹ דָּארָאבּ. הוּא נִלְהַב מִן הַקְּרָב, 

וְהֵגֵן עַל אִירָאן לֹא מְעַט.

לַמֶּלֶךְ בַּהְמַן בֶּן אֶסְפַנְדְיָאר הָיוּ בֵּן וּבַת. שֵׁם הַבֵּן סָאסָאן, וְשֵׁם הַבַּת הֹמָאי. יָפָה הָיְתָה הֹמָאי, יָפָה לְהַלֵּל, חֲכָמָה וּמֻכְשֶׁרֶת, וְכָל מִי שֶׁרָאָה אוֹתָהּ הִתְמַלֵּא שִׂמְחָה וְאַהֲבָה. בַּהְמַן אָהַב אוֹתָהּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת אָחִיהָ. כַּאֲשֶׁר חָלָה וְנָטָה לָמוּת, קָרָא אֵלָיו אֶת גְּדוֹלֵי הַמַּמְלָכָה וְצִוָּה שֶׁהֹמָאי תִּהְיֶה יוֹרֶשֶׁת הָעֶצֶר שֶׁלּוֹ, וְכַאֲשֶׁר יִוָּלֵד הַיֶּלֶד אֲשֶׁר בְּבִטְנָהּ וְיִגְדַּל – יִירַשׁ אֶת כִּתְרוֹ וְאֶת כֵּס מַלְכוּתוֹ שֶׁל בַּהְמַן, וְיַהֲפֹךְ בְּעַצְמוֹ לִהְיוֹת שָׁאהַנְשָׁאהּ, מֶלֶךְ הַמְּלָכִים. צַוָּאָה זוֹ הִכְעִיסָה מְאוֹד אֶת סָאסָאן, וְהוּא עָזַב אֶת הַמַּמְלָכָה בְּכַעַס.                                               

אַחֲרֵי מוֹתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ בַּהְמַן, יָשְׁבָה בִּתּוֹ הֹמָאי עַל כֵּס הַמַּלְכוּת עַד שֶׁיִּתַּמּוּ יְמֵי הֵרְיוֹנָהּ. כַּאֲשֶׁר יָלְדָה הֹמָאי בֵּן, הָיָה עָלֶיהָ לְהַעֲבִיר אֵלָיו אֶת הַמַּלְכוּת. אַךְ הֹמָאי עָשְׂתָה חַיִל כְּמַלְכָּה. הִיא חִמְּשָׁה אֶת לוֹחֲמֵי צְבָאָהּ בִּכְלֵי הַנֶּשֶׁק הַמִּתְקַדְּמִים בְּיוֹתֵר וְנָהֲגָה בִּנְתִינֶיהָ בְּצֶדֶק, בְּחֶסֶד וּבִנְדִיבוּת. אִירָאן פָּרְחָה, וְהֹמָאי הִרְגִּישָׁה שֶׁמְּלַאכְתָּהּ טֶרֶם תַּמָּה. הִיא גַּם אַהֲבָה אֶת חַיֵּי הַמַּלְכוּת וְהַפִּקּוּד, וְקָשֶׁה הָיָה לָהּ לְוַתֵּר עֲלֵיהֶם. לָכֵן הֶעֱבִירָה אֶת הַוָּלָד בַּסֶּתֶר לְמֵינֶקֶת, וּלְכָל מִי שֶׁשָּׁאַל סִפְּרָה שֶׁנּוֹלַד מֵת. 

כְּשֶׁמָּלְאוּ לַתִּינוֹק שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים, פָּקְדָה הֹמָאי עַל נַגָּר אֶחָד לִבְנוֹת תֵּבָה מֵעֵץ מְיֻחָד הַגָּדֵל בֶּהָרִים. אֶת תּוֹכָהּ רִפְּדָה בְּמֶשִׁי, וְאֶת הַחוּץ חָמְרָה בַּחֵמָר וּבַזֶּפֶת. עַל הַמַּצָּע הָרַךְ וְהַנָּעִים הִשְׁכִּיבָה אֶת הָעוֹלָל. לִזְרוֹעוֹ קָשְׁרָה אַבְנֵי אֹדֶם, וּסְבִיב יְצוּעוֹ פִּזְּרָה אַבְנֵי חֵן וּמַטְבְּעוֹת זָהָב לְמַכְבִּיר. הִיא כִּסְּתָה אוֹתוֹ בִּשְׂמִיכַת מֶשִׁי רַכָּה לְמַעַן יֵחַם לוֹ, וּבְאִישׁוֹן לַיְלָה, אַחֲרֵי שֶׁנִּרְדַּם הַתִּינוֹק וְיָשַׁן עֲמֻקּוֹת, סָגְרָה הֹמָאי אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה וְהֵנִיחָה אוֹתָהּ עַל מֵי נְהַר הַפְּרָת. הַתֵּבָה שָׁטָה עַל הַנָּהָר כִּסְפִינָה, וּשְׁנֵי מְשָׁרְתִים נֶאֱמָנִים וְשׁוֹמְרֵי סוֹד אָצִים אַחֲרֶיהָ, לִרְאוֹת הֵיכָן תַּעֲצֹר, מִי יִמְצָאֶנָה וּמָה יֵעָשֶׂה בָּהּ.

בְּמוֹרַד הַנָּהָר הָיָה בַּיִת קָטָן, וּבוֹ גָּרוּ כּוֹבֵס וְאִשְׁתּוֹ. זֶה לֹא מִכְּבָר נוֹלַד לָהֶם תִּינוֹק, אַךְ הוּא מֵת, וְהֵם הָיוּ שְׁבוּרִים וּמֻכֵּי יָגוֹן, וְהֶעֱבִירוּ אֶת יְמֵיהֶם בִּבְכִי.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עִם שַׁחַר, כְּשֶׁיָּצָא הַכּוֹבֵס לְהָבִיא מַיִם מִן הַנָּהָר, רָאָה תֵּבָה שָׁטָה עַל הַנָּהָר וְנֶעֱצֶרֶת עַל אֶבֶן שֶׁשִּׁמְּשָׁה אֶת הַכּוֹבְסִים לְנִקּוּי הַבְּגָדִים. הוּא מָשָׁה אֶת הַתֵּבָה מֵהַמַּיִם, פָּתַח אוֹתָהּ, וְעֵינָיו נִפְעֲרוּ בְּתַדְהֵמָה לְמַרְאֵה הַתִּינוֹק הַנָּם. כַּעֲבֹר רְגָעִים מִסְפָּר הִתְעַשֵּׁת, לָקַח אֶת הַתֵּבָה וְחָזַר אִתָּהּ לְבֵיתוֹ.

כְּשֶׁרָאוּ שׁוֹמְרֵי הַתֵּבָה אֶת הַכּוֹבֵס אוֹסֵף אֶת הַתֵּבָה, הֵם חָזְרוּ לַבִּירָה וְהוֹדִיעוּ לְהֹמָאי הַמַּלְכָּה אֶת כָּל אֲשֶׁר קָרָה.

בֵּינְתַיִם הֵבִיא הַכּוֹבֵס אֶת הַתֵּבָה הַבַּיְתָה, וּבְיָדוֹ גַּם בְּגָדִים לַחִים. כָּעֲסָה אִשְׁתּוֹ: "אֵיךְ נַחֲזִיר לְלָקוֹחוֹתֵינוּ בְּגָדִים לַחִים? מִי יְשַׁלֵּם לְךָ עַל עֲבוֹדָה כָּזֹאת? מֵאַיִן נָבִיא אֶת לַחְמֵנוּ?" אָמַר לָהּ הַכּוֹבֵס: "אֵין לָנוּ עוֹד צֹרֶךְ בִּשְׂכַר עֲבוֹדָה. הֵבֵאתִי לָךְ יַהֲלוֹם, וְעִמּוֹ אַבְנֵי חֵן יְקָרוֹת לְמַכְבִּיר. הוּא יָאִיר אֶת חַיַּיִךְ וְיַרְחִיב אֶת חַיֵּינוּ וְאֶת מִחְיָתֵנוּ." הוּא פָּתַח אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה. הָאִשָּׁה רָאֲתָה עוֹלָל יָשֵׁן, יָפֶה וְשָׁלֵו כַּלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ, זוֹהֵר בִּפְאֵר מַלְכוּתִי. לִמְרַאֲשׁוֹתָיו פְּנִינִים, לְרַגְלָיו אַבְנֵי שֹׁהַם, אִזְמַרְגָּד וְיָשְׁפֵה, מִשְּׂמֹאלוֹ דִּינָרִים, מִיְּמִינוֹ אַבְנֵי סַפִּיר וָאֹדֶם. לִבָּהּ נִמְלָא אַהֲבָה וְשִׂמְחָה. מִיָּד לָקְחָה אֶת הַתִּינוֹק בְּחֵיקָהּ וְהֵחֵלָּה לְהֵינִיק אוֹתוֹ. 

לְאַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים הִגִּיעַ הַזְּמַן לָתֵת שֵׁם לַתִּינוֹק. מִכֵּיוָן שֶׁבְּפַרְסִית קוֹרְאִים לְמַיִם אָבּ, הֵם קָרְאוּ אֶת שְׁמוֹ דָארָאבּ, כִּי מִן הַמַּיִם מָשׁוּהוּ. 

לְאַחַר זְמַן מָה אָמְרָה אֵשֶׁת הַכּוֹבֵס לְבַעֲלָהּ: "כָּאן הֵרֵעַ לָנוּ הַגּוֹרָל, וְהַכֹּל מַכִּירִים אוֹתָנוּ כְּכוֹבְסִים קְשֵׁי יוֹם. מַזָּלֵנוּ הִשְׁתַּנָּה; עַתָּה הָבָה נְשַׁנֶּה גַּם אֶת מְקוֹמֵנוּ, וְנַעֲבֹר לְעִיר שֶׁבָּהּ אֵין מַכִּירִים אוֹתָנוּ." הֵם עָבְרוּ עִם בְּנָם דָארָאבּ לְעִיר אַחֶרֶת, בְּמֶרְחַק שֵׁשׁ פַּרְסָאוֹת. בְּחֵלֶק מֵאַבְנֵי הַחֵן וְהַזָּהָב קָנוּ בַּיִת רְחַב יָדַיִם וּלְצִדּוֹ בֻּסְתָּן וַאֲדָמוֹת, וְחָיוּ בְּשֶׁפַע וּבַנְּעִימִים. הָאִשָּׁה אָמְרָה לְבַעֲלָהּ: "עַתָּה עֲשִׁירִים אָנוּ, וְאֵינְךָ צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ לְךָ עֲבוֹדָה." אַךְ הָאָב, שֶׁאָהַב אֶת מְלֶאכֶת הַכְּבִיסָה, עָנָה לָהּ: "כָּל עֲבוֹדָה מְכַבֶּדֶת אֶת בְּעָלֶיהָ!" וְכָךְ הִמְשִׁיךְ הָאָב לַעֲבֹד וְלִדְאֹג לְפַרְנָסַת הַמִּשְׁפָּחָה, וְהָאֵם דָּאֲגָה לְחִנּוּכוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד וּלְטִפּוּחוֹ.

דָארָאבּ גָּדַל לְתִפְאֶרֶת וְהָפַךְ לְעֶלֶם חֲמוּדוֹת. נִכָּר הָיָה בּוֹ שֶׁאֵינוֹ יֶלֶד רָגִיל. חָסוֹן הָיָה וְקוֹרֵן פְּאֵר מַלְכוּת, וּבְהִתְגּוֹשְׁשׁוּת הֵבִיס אֶת כָּל בְּנֵי גִּילוֹ. יוֹם אֶחָד קָרָא לוֹ אָבִיו וְאָמַר לוֹ: "אֵינְךָ צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ מִקְצוֹעַ. בּוֹא וַאֲלַמֶּדְךָ כֵּיצַד לַחְבֹּט בְּגָדִים בָּאֶבֶן וּלְנַקּוֹתָם." אַךְ דָארָאבּ הָיָה חוֹמֵק לַפִּנָּה, וְשָׁם בּוֹנֶה לוֹ חֵץ וָקֶשֶׁת מֵעָנָף שֶׁמָּצָא וּמֵחֶבֶל גָּמִישׁ, וְיוֹצֵא לָצוּד עוֹפוֹת. אָבִיו לֹא רָאָה בְּעַיִן יָפָה אֶת עִסּוּקָיו, אַךְ דָארָאבּ כְּלָל לֹא רָצָה לִהְיוֹת כּוֹבֵס. הוּא בִּקֵּשׁ מֵאָבִיו לִמְצֹא לוֹ מוֹרִים שֶׁיְּלַמְּדוּ אוֹתוֹ אֶת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶת הָאָמָּנוּיוֹת. דָארָאבּ לָמַד קְרֹא וּכְתֹב וְהָיָה מֻכְשָׁר לְהַפְלִיא גַּם בִּרְכִיבָה עַל סוּסִים, בִּירִיָּה בְּחֵץ וָקֶשֶׁת, בְּאָמָּנוּיוֹת הַקְּרָב וּבָאָמָּנוּיוֹת הָאֲחֵרוֹת.

כַּעֲבֹר שָׁנִים מִסְפָּר, וְדָארָאבּ כְּבָר צָעִיר יְפֵה תֹּאַר, גְּבַהּ קוֹמָה וְרַב כִּשְׁרוֹנוֹת, בָּא לְאָבִיו וְאָמַר לוֹ: "אָבִי! אֲנִי לִכְאוֹרָה בִּנְךָ, אַךְ אֵינֶנִּי דּוֹמֶה לְךָ בְּדָבָר. אֱמֹר לִי בְּבַקָּשָׁה מִי אֲנִי וּמָה מוֹצָאִי!"

אָמַר לוֹ הָאָב: "הַמְּחַפֵּשׂ אֶת אָבִיו, סוֹדוֹ נִמְצָא אֵצֶל אִמּוֹ."

הָלַךְ דָארָאבּ אֶל אִמּוֹ, שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וְאָמַר: "אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתָךְ, וַאֲנִי רוֹצֶה שֶׁתַּעֲנִי לִי בְּכֵנוּת: מִי אֲנִי?"

נִבְהֲלָה הָאֵם וְסִפְּרָה לוֹ אֶת כָּל קוֹרוֹתָיו כְּפִי שֶׁהָיוּ: "הָיִיתָ תִּינוֹק בָּרִיא וִיפֵהפֶה, אֲבָל אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים דָּבָר עַל לֵדָתְךָ. אָבִיךָ יָרַד יוֹם אֶחָד לְהָבִיא מַיִם לִכְבִיסָה וּמָצָא אוֹתְךָ שָׁט עַל הַנָּהָר בְּתוֹךְ תֵּבָה, עַל מַצָּע שֶׁל מֶשִׁי, סְבִיבְךָ אַבְנֵי חֵן וּמַטְבְּעוֹת זָהָב, וְאַבְנֵי אֹדֶם קְשׁוּרוֹת לִזְרוֹעֲךָ – אוֹתָן אַבְנֵי אֹדֶם שֶׁאַתָּה עוֹנֵד עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה." 

שָׁאַל דָארָאבּ: "הֲנִשְׁאַר עוֹד מַשֶּׁהוּ מִן הָאוֹצָרוֹת הַלָּלוּ?" 

עָנְתָה הָאִשָּׁה: "כֵּן." הִיא נָתְנָה לוֹ אֶת הַדִּינָרִים שֶׁנּוֹתְרוּ מֵהָאוֹצָר, וּבָהֶם קָנָה דָארָאבּ סוּס וְנֶשֶׁק, וְהָלַךְ לְשָׁרֵת אֶת שׁוֹמֵר הַגְּבוּל בִּמְדִינָתוֹ. הוּא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי שׁוֹמֵר הַגְּבוּל, וְהַלָּה דָּאַג לְקִדּוּמוֹ וּמִנָּה אוֹתוֹ לְתַפְקִיד בָּכִיר.  

וְאָז תָּקְפוּ הָרוֹמִים אֶת אִירָאן, בְּדִיּוּק בִּנְקוּדַת הַגְּבוּל הַזֹּאת. שׁוֹמֵר הַגְּבוּל נֶהֱרַג בַּקְּרָב, וּסְגָנוֹ שָׁלַח לְהוֹדִיעַ לַמַּלְכָּה הֹמָאי. הַמַּלְכָּה הֹמָאי מִנְּתָה אֶת מְפַקֵּד צְבָאָהּ רַשְׁנַוָאד לֶאֱסֹף לָהּ צָבָא וְלָצֵאת לַחֲזִית רוֹמָא, וּבְהִקָּבֵץ לוֹחֲמִים אֶל רַשְׁנַוָאד, חָבַר אֵלָיו גַּם דָארָאבּ.  

לִפְנֵי צֵאתָם לַקְּרָב עִם רוֹמָא, הִגִּיעָה הֹמָאי בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ לְבַקֵּר אֶת חַיָּלֶיהָ. הַחַיָּלִים עָבְרוּ עַל פָּנֶיהָ אֶחָד אֶחָד, וּכְשֶׁהִגִּיעַ תּוֹר דָארָאבּ לַעֲבֹר מוּלָהּ, נֶעֶתְקָה נְשִׁימָתָה בִּרְאוֹתָהּ אוֹתוֹ, אֶת צַוָּארוֹ הַזָּקוּף, אֶת חָסְנוֹ וְאֶת יְפִי תָּאֳרוֹ, אֶת הַפְּאֵר הַמְּלַוֶּה אוֹתוֹ וְאֶת הַדְרַת פָּנָיו הַמַּלְכוּתִית. וּלְפֶתַע, בְּלֹא שְׁלִיטָה וּבְלֹא כַּוָּנָה, הֵחֵלָּה לִנְטֹף חֲלֵב אֵם. הִיא שָׁאֲלָה: "מֵאַיִן הַפָּרָשׁ הַזֶּה? נִכָּר בּוֹ שֶׁהוּא גִּבּוֹר עָשׂוּי לִבְלִי חָת, בְּקוֹמָתוֹ הַזְּקוּפָה, בְּחָסְנוֹ וּבַפְּאֵר הַקּוֹרֵן מִמֶּנּוּ. הוּא בְּוַדַּאי מִזֶּרַע מְלָכִים וְגִבּוֹרִים! אַךְ כְּלִי נִשְׁקוֹ אֵינוֹ מַתְאִים לְמַעֲמָדוֹ וּלְכִשּׁוּרָיו." הִיא בִּקְּשָׁה מֵרַשְׁנַוָאד לְצַיֵּד אוֹתוֹ בִּכְלֵי הַנֶּשֶׁק הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר. 

הִיא הִמְשִׁיכָה לַעֲבֹר וּלְהַכִּיר אֶת לוֹחֲמֶיהָ אֶחָד אֶחָד, וְדָאֲגָה לְכָל צָרְכֵיהֶם. הִיא בָּחֲרָה יוֹם שֶׁבּוֹ הַכּוֹכָבִים לְטוֹבַת אִירָאן, וּפָקְדָה עַל רַשְׁנַוָאד לִתְקֹף אֶת רוֹמָא בַּיּוֹם הַזֶּה.

יוֹם אֶחָד, בְּעוֹדָם בַּדֶּרֶךְ, קָדְרוּ פְּנֵי הַשָּׁמַיִם וְגֶשֶׁם עַז נִתָּךְ אַרְצָה. רְעָמִים מַחֲרִישֵׁי אָזְנַיִם הִרְעִימוּ וּבְרָקִים מְעַוְּרֵי עֵינַיִם הִבְרִיקוּ. כָּל הַחַיָּלִים חָשׁוּ לְהָקִים אֹהָלִים בַּמִּישׁוֹר, לִמְצֹא מִקְלָט מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם. לְדָארָאבּ, שֶׁרָכַב לְבַדּוֹ, לֹא הָיָה אֹהֶל לִבְרֹחַ אֵלָיו. הוּא מָצָא חֻרְבָּה מִתְפּוֹרֶרֶת, וְשָׁם, תַּחַת פִּסַּת גַּג מָט לִנְפֹּל, שָׁכַב לִישֹׁן עַל הָאֲדָמָה הַחֲשׂוּפָה וְהַיְּבֵשָׁה.

רַשְׁנַוָאד סִיֵּר בֵּין חַיָּלָיו לִרְאוֹת מָה מַצָּבָם. לְפֶתַע, מֵאַחַת הֶחֳרָבוֹת הַסְּמוּכוֹת, שָׁמַע קוֹל שִׁירָה: 

גַּג רָעוּעַ, הַקְשֵׁב נָא, עֲזֹר! 

עַל מַלְכָּהּ שֶׁל אִירָאן אָנָּא שְׁמֹר.

לֹא הָיָה לוֹ מִשְׁכָּן, וְלָכֵן בָּא עַד כָּאן.

מִתַּחְתֶּיךָ לֵילוֹ יַעֲבֹר.

חָשַׁב רַשְׁנַוָאד: "הַאִם מִלִּים אֲנִי שׁוֹמֵעַ בָּרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת וּבָרְעָמִים הַמִּתְגַּלְגְּלִים?" וּבְעוֹדוֹ חוֹשֵׁב, נִשְׁמַע הַשִּׁיר שֵׁנִית:

הוֹ גַּגּוֹן מָט לִנְפֹּל, שְׁמַע לִי נָא:

אַל תְּכַס אֶת עֵינְךָ מִבִּינָה! 

כִּי תַּחְתֶּיךָ כָּאן לָן בֶּן הַמֶּלֶךְ בַּהְמַן.

שְׁמֹר מִגֶּשֶׁם, וּשְׁמַע הַתְּפִלָּה.

הַפַּעַם הָיָה רַשְׁנַוָאד בָּטוּחַ שֶׁהַשִּׁיר מַגִּיעַ מִן הַחֻרְבָּה, וְהִשְׁתּוֹמֵם, שֶׁכֵּן לֹא רָאָה שָׁם אִישׁ.

גַּג רָעוּעַ, עֲמֹד עַל מִשְׁמָר! 

שְׁמׂר מִפֶּגַע וּשְׁמׂר מִמָּטָר,

הִתְחַזֵּק, הִתְכּוֹנֵן, אָנָּא שְׁמׂר עַל הַבֵּן 

שֶׁל בַּהְמַן שָׁאהּ, הוּא בֶּן אֶסְפַנְדְיָאר!

מִשֶּׁחָזְרָה הַשִּׁירָה שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים, הֶחְלִיט רַשְׁנַוָאד לִשְׁלֹחַ שָׁלִיחַ שֶׁיִּרְאֶה מִי נִמְצָא בַּחֻרְבָּה וּמִי שָׁר שָׁם. הַשָּׁלִיחַ מָצָא סוּס רָטֹב עַד לְשַׁד עַצְמוֹתָיו וְחַיָּל יָשֵׁן עַל הָאֲדָמָה הַיְּבֵשָׁה תַּחַת גַּג מָט לִנְפֹּל. 

הוּא הוֹדִיעַ זֹאת לְרַשְׁנַוָאד, וְהַלָּה שָׁלַח לְהָבִיא אֶת דָארָאבּ. בָּרֶגַע שֶׁיָּצָא דָארָאבּ מִתַּחַת לַגַּג וְעָלָה עַל סוּסוֹ, הִתְמוֹטֵט הַגַּג בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל, וְכֻלָּם נִמְלְאוּ פְּלִיאָה, הִדְלִיקוּ אֵשׁ עִם מִינֵי בְּשָׂמִים וְהוֹדוּ לְאַהוּרַה מַזְדָא. 

רַשְׁנַוָאד שָׁאַל אֶת דָארָאבּ מָה שְׁמוֹ וּמָה מוֹצָאוֹ, אוּלָם דָארָאבּ לֹא יָדַע אֶלָּא אֶת הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַע מֵהַכּוֹבֵס וּמֵאִשְׁתּוֹ: "אָבִי יָרַד לְהָבִיא מַיִם לִכְבִיסָה וּמָצָא אוֹתִי שָׁט עַל הַנָּהָר בְּתוֹךְ תֵּבָה, עַל מַצָּע שֶׁל מֶשִׁי, סְבִיבִי אַבְנֵי חֵן וּמַטְבְּעוֹת זָהָב, וּמַחֲרֹזֶת אַבְנֵי אֹדֶם קְשׁוּרָה לִזְרוֹעִי. הִנֵּה הִיא, אֲנִי עוֹנֵד אוֹתָהּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה – הִיא הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁנִּשְׁאַר לִי מִזֶּהוּתִי הַקּוֹדֶמֶת."  

רַשְׁנַוָאד נָתַן לְדָארָאבּ מַלְבּוּשִׁים נָאִים, כְּלֵי נְגִינָה וְנֶשֶׁק, וּמִכֵּיוָן שֶׁפָּסַק הַגֶּשֶׁם וְעָלָה הַשַּׁחַר, שָׂמוּ כֻּלָּם פַּעֲמֵיהֶם לִשְׂדֵה הַקְּרָב בְּכוֹחוֹת מְחֻדָּשִׁים.  

בְּזִירַת הַקְּרָב הֶרְאָה דָארָאבּ אֶת יְכוֹלוֹתָיו וְאֶת שְׁלִיטָתוֹ בְּאָמָּנוּת הַלְּחִימָה. הוּא הִפִּיל חֲלָלִים רַבִּים בְּקֶרֶב הָרוֹמִים וְנִתֵּק אֶת אֲגַפֵּי צְבָאָם זֶה מִזֶּה. בִּזְכוּת גְּבוּרָתוֹ נִצְּחָה אִירָאן בַּמִּלְחָמָה, וְהָרוֹמִים הוּבְסוּ וּבָרְחוּ. קֵיסַר רוֹמָא שָׁלַח שָׁלִיחַ כְּדֵי לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם, וְהִסְכִּים לְקַבֵּל עָלָיו אֶת שִׁלְטוֹן אִירָאן וּלְהַעֲלוֹת מַס לַמַּלְכָּה. רַשְׁנַוָאד חָזַר לְאִירָאן עָטוּר תְּהִלַּת מְנַצְּחִים וְעָמוּס שְׁלַל קְרָב.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ בַּחֲזָרָה לְאֵזוֹר הַחֻרְבָּה, זִמֵּן לְשָׁם רַשְׁנַוָאד אֶת הַכּוֹבֵס וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְשָׁאַל אוֹתָם מַהוּ יִחוּסוֹ שֶׁל דָארָאבּ. הֵם סִפְּרוּ לוֹ אֶת הַסִּפּוּר כְּפִי שֶׁאֵרַע: "הָיִינוּ כּוֹבְסִים עֲנִיִּים שֶׁאִבְּדוּ לֹא מִכְּבָר אֶת תִּינוֹקָם," סִפֵּר הָאָב. "יוֹם אֶחָד מָצָאתִי תִּינוֹק קָטָן שָׁט עַל הַנָּהָר בְּתֵבָה. מִיָּד הֵבֵאתִי אוֹתוֹ הַבַּיְתָה לְאִשְׁתִּי, וְאִמַּצְנוּ אוֹתוֹ לָנוּ לְבֵן. מֵאָז גִּדַּלְנוּ אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה, אֲבָל אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מָה מוֹצָאוֹ. מִגִּיל צָעִיר הוּא נִמְשַׁךְ לְעִסּוּקִים הָרְאוּיִים לְלוֹחֲמִים וְלִמְלָכִים, בְּלֹא שֶׁכִּוַּנּוּ אוֹתוֹ לְכָךְ." 

רַשְׁנַוָאד כָּתַב לְהֹמָאי לְסַפֵּר עַל נִצְחוֹן הַצָּבָא. הוּא שִׁבֵּחַ אֶת גְּבוּרָתוֹ שֶׁל דָארָאבּ וְצִיֵּן שֶׁרַק בִּזְכוּתוֹ נִצְּחָה אִירָאן וְכָבְשָׁה אֶת רוֹמָא. הוּא הִזְכִּיר גַּם אֶת הַשִּׁיר שֶׁשָּׁמַע מִתּוֹךְ הַחֻרְבָּה הָרֵיקָה, אֶת הַגַּג שֶׁנָּפַל מִיָּד כְּשֶׁדָארָאבּ יָצָא מִתַּחְתָּיו, וְאֶת סִפּוּרָם שֶׁל הַכּוֹבֵס וְאִשְׁתּוֹ – הַכֹּל לִפְרָטֵי פְּרָטִים. 

כְּשֶׁהִגִּיעָה הָאִגֶּרֶת לְהֹמָאי, זָכְרָה אֶת שֶׁאָמְרוּ לָהּ שְׁנֵי מְשָׁרְתֶיהָ עַל הַכּוֹבֵס שֶׁמָּשָׁה אֶת הַתֵּבָה מֵהַמַּיִם, וְהֵבִינָה שֶׁדָארָאבּ, הַצָּעִיר שֶׁרָאֲתָה כְּשֶׁבִּקְּרָה אֶת חַיָּלֶיהָ, הוּא בְּנָהּ. אַבְנֵי הָאֹדֶם שֶׁעַל זְרוֹעוֹ שֶׁל דָארָאבּ לֹא הוֹתִירוּ צֵל שֶׁל סָפֵק בְּכָךְ.

הִיא זִמְּנָה אוֹתוֹ אֵלֶיהָ וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ סְלִיחָה וּמְחִילָה עַל מַעֲשֵׂי הֶעָבָר. אַחַר כָּךְ כִּנְּסָה אֶת גְּדוֹלֵי הַמַּמְלָכָה, סִפְּרָה לָהֶם אֶת הַסִּפּוּר וְהִכְתִּירָה אֶת דָארָאבּ לְמֶלֶךְ. הִיא יָעֲצָה לוֹ כֵּיצַד לְהַנְהִיג אֶת הָעָם.

עִם תְּחִלַּת מַלְכוּתוֹ שֶׁל דָארָאבּ, הִגִּיעוּ לְקִצָּן שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שְׁנוֹת מַלְכוּתָהּ שֶׁל הֹמָאי.

כְּשֶׁבֶת דָארָאבּ עַל כֵּס הַמַּלְכוּת, אָמַר לִגְדוֹלֵי הַמַּמְלָכָה, לְכוֹהֲנֵי הַדָּת וּלְכָל הַגִּבּוֹרִים יְדוּעֵי הַשֵּׁם: "הַמַּלְכוּת לֹא הִגִּיעָה אֵלַי בְּסֵבֶל וּבְמַאֲמַצִּים. הַגּוֹרָל הַמַּפְתִּיעַ שֶׁזֻּמַּן לִי הוּא לְלֹא סָפֵק חַסְדּוֹ שֶׁל הָאֵל. לָכֵן, בְּהוֹדָיָה לָאֵל, תָּמִיד אֶנְהַג בַּאֲנָשִׁים בְּמִדַּת הַצֶּדֶק וְהַשִּׁוְיוֹן." הוּא זִמֵּן אֵלָיו אֶת הַכּוֹבֵס וְאֶת אִשְׁתּוֹ, הוֹרָיו הַמְּאַמְּצִים, וְהֶעֱתִיר עֲלֵיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת.

אַחֲרֵי כַּמָּה מִלְחָמוֹת בַּחֲזִיתוֹת אֲחֵרוֹת, חָזַר דָארָאבּ לְהִלָּחֵם בְּרוֹמָא. הַקֵּיסָר יָצָא לִקְרָאתוֹ, וּבֵין שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת נִטַּשׁ קְרָב. הָרוֹמִים הִפְסִידוּ. גַּם הַפַּעַם בִּקֵּשׁ הַקֵּיסָר לִכְרֹת בְּרִית שָׁלוֹם. יוֹעֲצֵי דָארָאבּ יָעֲצוּ לוֹ לְהַסְכִּים לְבַקָּשַׁת הַקֵּיסָר וְלִכְרֹת בְּרִית שָׁלוֹם עִם רוֹמָא, אַךְ בִּתְנַאי שֶׁרוֹמָא תַּעֲלֶה מַס לְאִירָאן וְשֶׁהַקֵּיסָר יִתֵּן לְדָארָאבּ אֶת בִּתּוֹ, נָאהִיד, לְאִשָּׁה. 

הַקֵּיסָר הִסְכִּים לְהַעֲלוֹת לְאִירָאן מַס בְּסַךְ מֵאָה אֶלֶף בֵּיצֵי זָהָב בְּשָׁנָה, וְשָׁלַח אֶת בִּתּוֹ נָאהִיד כְּכַלָּה לְדָארָאבּ בְּרֹאשׁ שַׁיֶּרֶת גְּמָלִים עֲמוּסַת כֶּסֶף, זָהָב וּבִגְדֵי מַלְכוּת.

לַיְלָה אֶחָד יָשַׁן דָארָאבּ לְצַד נָאהִיד, וְרֵיחַ רַע עָלָה מִפִּיהָ. הוּא הִפְנָה אֶת פָּנָיו לַצַּד הַשֵּׁנִי, וּבַבֹּקֶר פָּנָה לָרוֹפְאִים. הֵם נָתְנוּ לָהּ צֶמַח מַרְפֵּא בְּשֵׁם אֶסְכַּנְדַר כְּדֵי לְהָפִיג אֶת הָרֵיחַ הָרַע, אַךְ זִכְרוֹן הָרֵיחַ לֹא מָשׁ מִדָארָאבּ. 

לְבַסּוֹף שָׁלַח דָארָאבּ אֶת נָאהִיד בַּחֲזָרָה אֶל אָבִיהָ, פִילְקוּס, קֵיסַר רוֹמָא. דָארָאבּ לֹא יָדַע זֹאת, אַךְ נָאהִיד הָיְתָה הָרָה, וְכַעֲבֹר תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים נוֹלַד הַתִּינוֹק. אִמּוֹ קָרְאָה לוֹ בַּשֵּׁם אֶסְכַּנְדַר, עַל שֵׁם צֶמַח הַמַּרְפֵּא הַמַּעֲלִים רֵיחַ רַע מֵהַפֶּה. 

בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה נוֹלַד סְיָח לָבָן בְּאֻרְווֹת הַקֵּיסָר. פִילְקוּס רָאָה אֶת לֵדַת הַסְּיָח כְּאוֹת לְמַזָּל טוֹב. הוּא אִמֵּץ אֶת אֶסְכַּנְדַר לִבְנוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בְּרוֹמָא שֶׁבִּתּוֹ הֶהָרָה הֻחְזְרָה אֵלָיו מֵאִירָאן.

אֶסְכַּנְדַר גָּדַל כִּבְנוֹ שֶׁל קֵיסַר רוֹמָא וְהָפַךְ לְעֶלֶם חָסוֹן, יְפֵה תֹּאַר וְרַב כִּשְׁרוֹנוֹת. 

דָארָאבּ לָקַח לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת, וְהִיא יָלְדָה לוֹ בֵּן וּשְׁמוֹ דָארָא.

אַחֲרֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת שִׁלְטוֹן, מֵת דָארָאבּ מִמַּחֲלָה, וְדָארָא יָרַשׁ אֶת מְקוֹמוֹ. שָׁנִים מִסְפָּר לְאַחַר מִכֵּן, חָזַר אֶסְכַּנְדַר מִמוֹקְדוֹן לְאִירָאן, כָּבַשׁ אוֹתָהּ וְשָׂם קֵץ לָאִימְפֶּרְיָה הַפַּרְסִית הַגְּדוֹלָה. 


*הסיפור לקוח מתוך הספר: גיבורים, מלכים ודרקונים – מיתולוגיה איראנית לכל גיל (הוצאת זרש, 2017).