search

איימי גאסטין היא סופרת אמריקנית. קובץ הסיפורים הראשון שלה You Should Pity Us Instead, היה בין המועמדים הסופיים לפרס הספר אוהיאנה 2017 לסיפורת. יצירתה התפרסמה בכתבי עת רבים וזיכתה אותה בפרס הצטיינות אישית של המועצה לאמנויות של אוהיו ובאיזכור מיוחד בפרס פושקרט על סיפורה "גולדענע מדינה". היא מתגוררת באוהיו.

סטיבן שוורץ הוא סופר אמריקני. הוא גדל בפנסילבניה, וחי בקולורדו. הוא פרסם עד כה ארבעה קבצי סיפורים ושני רומנים. יצירתו זיכתה אותו בשלל פרסים ומלגות, ביניהם פרס נלסון אלגרן, ושני פרסי או הנרי לסיפור קצר. מאמרים פרי עטו הופיעו במסצ'וסטס ריוויו, גטיסבורג ריוויו, ואף זכו בפרס קליאנת' ברוקס לספר עיון המוענק על ידי כתב העת סאות'רן ריוויו. הוא מלמד בתכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת קולורדו סטייט, שם הוא משמש גם עורך ספרותי בכתב העת קולורדו ריוויו. שוורץ נשוי לסופרת אמילי המונד ויש להם שני ילדים גדולים.

ג'וני גְרוּל היה סופר ילדים ומאייר אמריקאי, שהתפרסם בעיקר כיוצרה של סדרת רגדי אן ואנדי – סדרת ספרים שהגיבורה שלהן היא בובת סמרטוטים בשם רגדי אן, הספרים לוו בבובת סמרטוטים בעלת לב סוכריה שג'וני גרול רשם עליה פטנט, והיא נמכרת עד היום. הוא נולד ב-24 בדצמבר, 1880 בארקולה, אילינוי. במהלך חייו הוא יצר מעל ארבעים ספרי רגדי אן ואנדי, שביטאו את תפיסת הילדות הייחודית שלו.   

הסופרת, המשוררת והמחזאית גרטרוד שטיין נולדה בשנת 1874 למשפחה יהודית ממוצא גרמני בפנסילבניה, ארה"ב. את שנות חייה הראשונות עברה בקליפורניה ובבגרותה עקרה לפריז, ושם נותרה להתגורר וליצור. בשנות ה-20 של המאה העשרים ביססה סלון ספרותי, אליו הגיעו אמנים ידועי שם בני התקופה, בהם הסופרים ארנסט המינגוויי ו-פ. סקוט פיצג'רלד והאמנים פבלו פיקאסו ואנרי מאטיס. בכתביה הספרותיים פיתחה את זרם התודעה של המודרניזם וכן עשתה שימוש במושג התת-מודע. שטיין מתה ב-1946 בפריז ושם נקברה.

 

הסופר האמריקאי סטיבן קריין נולד בשנת 1871 בניוארק, ניו ג'רזי. עד היום הוא נחשב לאחד הסופרים שכתיבתם השפיעה בצורה ניכרת ביותר על הספרות האמריקאית, בין היתר על כתיבתו של ארנסט המינגוויי. קריין גדל בבית מתודיסטי והחל לכתוב בגיל ארבע. בתחילת דרכו המקצועית שימש כעיתונאי ונשלח לקובה כדי לשמש שם ככתב צבאי, כשהאונייה שהיתה אמורה להביאו לשם טבעה מול חופי פלורידה, מקרה שתיאר בסיפורו הידוע "האונייה הפתוחה". בהמשך שימש ככתב צבאי ביוון ולאחר מכן עבר להתגורר באנגליה. קריין מת בשנת 1900 ממחלת השחפת, כשהוא בן 28 בלבד, בסנטוריום בגרמניה.

אידרה נובי היא סופרת, משוררת ומתרגמת אמריקנית. מחברת הרומן "דרכים להיעלם" שזכה בפרס סמי רוהר לספרות יהודית ב-2017, פרס ספריית ברוקלין לספרות לשנת 2016 והיה מועמד סופי לפרס הלוס אנג'לס טיימס לספרי ביכורים. שירה ופרוזה פרי עתה תורגמו לעשר שפות. היא כתבה עבור הניו יורק טיימס, הלוס אנג'לס טיימס והרדיו הציבורי. נובי תרגמה עד כה ארבעה ספרים מספרדית ומפורטוגזית לאנגלית. האחרון שבהם, ספרה של קלאריס ליספקטור "הפסיון על פי ג"ה". היא מלמדת כתיבה יוצרת באוניברסיטת פרינסטון.

*צילום מתוך: www.idranovey.com

 

רינגולד וילמר לרדנר נולד בשנת 1885 למשפחה אמידה בעיירה קטנה במישיגן. תחילה עבד בכמה עיתונים קטנים ככתב ספורט, וזמן קצר לפני מלחמת העולם הראשונה החל לכתוב ב"שיקגו טריביון". הוא המשיך לכתוב על ספורט, אבל שימש גם ככתב פוליטי וכשליח לחזית מלחמת העולם הראשונה בצרפת. לרדנר כתב גם סיפורים סאטיריים שתיארו את החיים בארצות הברית ובחזית האירופית של המלחמה, כמו גם מערכונים, פזמונים ומחזות קצרים. הוא היה מיודד עם הסופר פ. סקוט פיצג'רלד, והנושאים היומיומיים של כתיבתו, כמו גם סגנונה הפשוט, השפיעו על ארנסט המינגוויי הצעיר, שהשתמש בשם העט "רינג לרדנר" בפרסומיו הראשונים. לרדנר מת בניו יורק בשנת 1933 ממחלת השחפת. 

*מתוך אתר הוצאת תשע נשמות

טוד חזק-לואי הוא סופר אמריקאי ופרופסור לכתיבה יוצרת וספרות בבית הספר לאמנויות של שיקגו. הוא בעל דוקטורט מאוניברסיטת ברקלי וכהן כפרופ' לספרות עברית באוניברסיטת פלורידה. ספרו הראשון "משימתו של המתרגם הזה", קובץ סיפורים קצרים, ראה אור ב-2005. רומן הביכורים שלו "שבויים", התפרסם ב-2008. ספר הנוער שלו "33 דקות", ראה אור ב-2013 ואחריו ראה אור ספר נוסף לילדים. ספרו האחרון "אי שם עוד ישנה שמש" (2015) הוא ספר זכרונות לבני הנעורים שנכתב בשיתוף עם ניצול השואה מיכאל גרונבאום. טוד גר באוונסטון, אילינוי, עם אשתו ושתי בנותיו.

בנג'מין רוזנבאום חי על קו באזל–וושינגטון הבירה. סיפוריו זכו בפרסים יוקרתיים רבים (ביניהם Hugo, Nebula, BSFA) ותורגמו ל-25 שפות. אחד מהם הונפש וזכה בפרס סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר בפסטיבל SXSW  ב-2010. הוא מגדל שני ילדים, שאמנם אינם בדיוק הילדים שבסיפור, אך משהו מתערובת האהבה, גוננות יתר וקנאת אחים הועתק מן החיים.

*צילום: 2017 Portrait Playtime©

מייקל קנינגהם הוא סופר אמריקני, זוכה פרס פוליצר ופרס פן/פוקנר. הוא נולד בסינסנטי, אוהיו ב-1952 וגדל בקליפורניה. הוא בעל תואר ראשון בספרות אנגלית מאוניברסיטת סטנפורד ותואר שני בכתיבה יוצרת מאוניברסיטת איווה. הרומן הראשון שלו, "בית בקצה העולם" ראה אור ב-1990 וזכה לשבחים רבים. הרומן השני שלו "בשר ודם" ראה אור ב-1995. ב-1999 זכה קנינגהם בפרס פוליצר ובפרס פן/פוקנר על ספרו "השעות". מאז כתב שלושה רומנים נוספים: "עשבי פרא", "עם רדת הערב" ו"מלכת השלג" וספר עיון אחד.  ספרו האחרון, "ברבור פרא ומעשיות אחרות" המלווה באיורים של יוקו שימיזו, ראה אור ב-2015. הרומן "השעות" עובד לסרט קולנוע בבימוי סטיבן דלדרי, בכיכובן של ג'וליאן מור, ניקול קידמן ומריל סטריפ. הסרט היה מועמד לתשעה פרסי אוסקר. הרומן "בית בקצה העולם" גם הוא עובד לקולנוע, בידי מייקל מאייר. בסרט כיכבו קולין פארל ורובין רייט פן. סיפוריו של קנינגהם התפרסמו בכתבי עת רבים, בין השאר בניו יורקר ובפאריז ריוויו. סיפורו "מלאך לבן" התפרסם באנתולוגיה "מיטב הסיפור האמריקני הקצר, 1989" וסיפור אחר, "מר אח", הופיע בקובץ הסיפורים ע"ש או. הנרי בשנת 2000. ב-1995 זכה מייקל קנינגהם בפרס וייטינג לכתיבה, ב-1993 זכה במלגת גוגנהיים, ב-1988 זכה במלגת הקרן הלאומית לאמנויות וב-1982 במלגת מיצ'נר של אוניברסיטת איווה. קנינגהם הוא הומוסקסואל מוצהר ומכהן כמרצה בכיר לכתיבה יוצרת באוניברסיטת ייל.

The Short Story Project C | The Short Story Project INC2018

Lovingly crafted by Oddity&Rfesty