search

הסופרת, המשוררת והמחזאית גרטרוד שטיין נולדה בשנת 1874 למשפחה יהודית ממוצא גרמני בפנסילבניה, ארה"ב. את שנות חייה הראשונות עברה בקליפורניה ובבגרותה עקרה לפריז, ושם נותרה להתגורר וליצור. בשנות ה-20 של המאה העשרים ביססה סלון ספרותי, אליו הגיעו אמנים ידועי שם בני התקופה, בהם הסופרים ארנסט המינגוויי ו-פ. סקוט פיצג'רלד והאמנים פבלו פיקאסו ואנרי מאטיס. בכתביה הספרותיים פיתחה את זרם התודעה של המודרניזם וכן עשתה שימוש במושג התת-מודע. שטיין מתה ב-1946 בפריז ושם נקברה.

 

הסופר האמריקאי סטיבן קריין נולד בשנת 1871 בניוארק, ניו ג'רזי. עד היום הוא נחשב לאחד הסופרים שכתיבתם השפיעה בצורה ניכרת ביותר על הספרות האמריקאית, בין היתר על כתיבתו של ארנסט המינגוויי. קריין גדל בבית מתודיסטי והחל לכתוב בגיל ארבע. בתחילת דרכו המקצועית שימש כעיתונאי ונשלח לקובה כדי לשמש שם ככתב צבאי, כשהאונייה שהיתה אמורה להביאו לשם טבעה מול חופי פלורידה, מקרה שתיאר בסיפורו הידוע "האונייה הפתוחה". בהמשך שימש ככתב צבאי ביוון ולאחר מכן עבר להתגורר באנגליה. קריין מת בשנת 1900 ממחלת השחפת, כשהוא בן 28 בלבד, בסנטוריום בגרמניה.

אידרה נובי היא סופרת, משוררת ומתרגמת אמריקנית. מחברת הרומן "דרכים להיעלם" שזכה בפרס סמי רוהר לספרות יהודית ב-2017, פרס ספריית ברוקלין לספרות לשנת 2016 והיה מועמד סופי לפרס הלוס אנג'לס טיימס לספרי ביכורים. שירה ופרוזה פרי עתה תורגמו לעשר שפות. היא כתבה עבור הניו יורק טיימס, הלוס אנג'לס טיימס והרדיו הציבורי. נובי תרגמה עד כה ארבעה ספרים מספרדית ומפורטוגזית לאנגלית. האחרון שבהם, ספרה של קלאריס ליספקטור "הפסיון על פי ג"ה". היא מלמדת כתיבה יוצרת באוניברסיטת פרינסטון.

*צילום מתוך: www.idranovey.com

 

רינגולד וילמר לרדנר נולד בשנת 1885 למשפחה אמידה בעיירה קטנה במישיגן. תחילה עבד בכמה עיתונים קטנים ככתב ספורט, וזמן קצר לפני מלחמת העולם הראשונה החל לכתוב ב"שיקגו טריביון". הוא המשיך לכתוב על ספורט, אבל שימש גם ככתב פוליטי וכשליח לחזית מלחמת העולם הראשונה בצרפת. לרדנר כתב גם סיפורים סאטיריים שתיארו את החיים בארצות הברית ובחזית האירופית של המלחמה, כמו גם מערכונים, פזמונים ומחזות קצרים. הוא היה מיודד עם הסופר פ. סקוט פיצג'רלד, והנושאים היומיומיים של כתיבתו, כמו גם סגנונה הפשוט, השפיעו על ארנסט המינגוויי הצעיר, שהשתמש בשם העט "רינג לרדנר" בפרסומיו הראשונים. לרדנר מת בניו יורק בשנת 1933 ממחלת השחפת. 

*מתוך אתר הוצאת תשע נשמות

טוד חזק-לואי הוא סופר אמריקאי ופרופסור לכתיבה יוצרת וספרות בבית הספר לאמנויות של שיקגו. הוא בעל דוקטורט מאוניברסיטת ברקלי וכהן כפרופ' לספרות עברית באוניברסיטת פלורידה. ספרו הראשון "משימתו של המתרגם הזה", קובץ סיפורים קצרים, ראה אור ב-2005. רומן הביכורים שלו "שבויים", התפרסם ב-2008. ספר הנוער שלו "33 דקות", ראה אור ב-2013 ואחריו ראה אור ספר נוסף לילדים. ספרו האחרון "אי שם עוד ישנה שמש" (2015) הוא ספר זכרונות לבני הנעורים שנכתב בשיתוף עם ניצול השואה מיכאל גרונבאום. טוד גר באוונסטון, אילינוי, עם אשתו ושתי בנותיו.

בנג'מין רוזנבאום חי על קו באזל–וושינגטון הבירה. סיפוריו זכו בפרסים יוקרתיים רבים (ביניהם Hugo, Nebula, BSFA) ותורגמו ל-25 שפות. אחד מהם הונפש וזכה בפרס סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר בפסטיבל SXSW  ב-2010. הוא מגדל שני ילדים, שאמנם אינם בדיוק הילדים שבסיפור, אך משהו מתערובת האהבה, גוננות יתר וקנאת אחים הועתק מן החיים.

*צילום: 2017 Portrait Playtime©

מייקל קנינגהם הוא סופר אמריקני, זוכה פרס פוליצר ופרס פן/פוקנר. הוא נולד בסינסנטי, אוהיו ב-1952 וגדל בקליפורניה. הוא בעל תואר ראשון בספרות אנגלית מאוניברסיטת סטנפורד ותואר שני בכתיבה יוצרת מאוניברסיטת איווה. הרומן הראשון שלו, "בית בקצה העולם" ראה אור ב-1990 וזכה לשבחים רבים. הרומן השני שלו "בשר ודם" ראה אור ב-1995. ב-1999 זכה קנינגהם בפרס פוליצר ובפרס פן/פוקנר על ספרו "השעות". מאז כתב שלושה רומנים נוספים: "עשבי פרא", "עם רדת הערב" ו"מלכת השלג" וספר עיון אחד.  ספרו האחרון, "ברבור פרא ומעשיות אחרות" המלווה באיורים של יוקו שימיזו, ראה אור ב-2015. הרומן "השעות" עובד לסרט קולנוע בבימוי סטיבן דלדרי, בכיכובן של ג'וליאן מור, ניקול קידמן ומריל סטריפ. הסרט היה מועמד לתשעה פרסי אוסקר. הרומן "בית בקצה העולם" גם הוא עובד לקולנוע, בידי מייקל מאייר. בסרט כיכבו קולין פארל ורובין רייט פן. סיפוריו של קנינגהם התפרסמו בכתבי עת רבים, בין השאר בניו יורקר ובפאריז ריוויו. סיפורו "מלאך לבן" התפרסם באנתולוגיה "מיטב הסיפור האמריקני הקצר, 1989" וסיפור אחר, "מר אח", הופיע בקובץ הסיפורים ע"ש או. הנרי בשנת 2000. ב-1995 זכה מייקל קנינגהם בפרס וייטינג לכתיבה, ב-1993 זכה במלגת גוגנהיים, ב-1988 זכה במלגת הקרן הלאומית לאמנויות וב-1982 במלגת מיצ'נר של אוניברסיטת איווה. קנינגהם הוא הומוסקסואל מוצהר ומכהן כמרצה בכיר לכתיבה יוצרת באוניברסיטת ייל.

מקסים לוסטוקוף הוא סופר אמריקני. הוא גדל במערב מונטנה ועבד בין השאר בתור נגר, פעיל שטח ומורה לכתיבה. הוא בוגר תואר שני בכתיבה יוצרת של אוניברסיטת ניו יורק והשתתף בתוכנית הכותבים של אבו דאבי ובנגלור. סיפוריו התפרסמו בכתבי עת ועיתונים רבים, בין השאר בשיקגו טריביון, נרטיב, וגטיסבורג ריוויו. הוא זוכה פרס נלסון אלגרן ומענק קרן אליזבת ג'ורג'. קובץ הסיפורים הראשון שלו עתיד לראות אור ב-2018.

בריס די-ג'יי פנקייק היה סופר אמריקאי. הוא נולד ב-1952 במערב וירג'יניה. פנקייק מת בגיל 26, כפי הנראה התאבד, לאחר שפרסם שישה סיפורים קצרים בלבד, רובם במגזין אטלנטיק. סיפוריו כונסו בקובץ ראשון ויחיד שראה אור לאחר מותו ב-1983 וזכה לשבחים רבים. עוצמת כתיבתו וסגנונו של פנקייק הועמדו בשורה אחת עם ענקי הספרות של המאה ה-20 כמו ויליאם פוקנר, ג'יימס ג'ויס, פלאנרי אוקונור וסמואל בקט, וספרו נחשב היום ליצירת מופת של הסיפור האמריקאי הקצר. פנקייק גדל במילטון, עיירה קטנה במחוז כייבל. הוא סיים תואר ראשון בספרות באוניברסיטת מרשל ב-1974 ובשנתיים הבאות שימש מורה באקדמיה צבאית. הוא עזב את ההוראה ב-1976 ונרשם ללימודי תואר שני באוניברסיטת וירג'יניה. שם החל לכתוב פרוזה. סיפורו הראשון "טריבוליטים" ראה אור במגזין אטלנטיק ב-1977. היה זה אז שהוענק לו השם האמצעי החריג די-ג'יי, טעות כתיב של עורכי האטלנטיק שחיברו בין שמו האמצעי דקסטר והשם ג'ון, שאימץ כשהמיר את דתו לנצרות הקתולית כמה שנים לפני כן. פנקייק בחר לאמץ את טעות הדפוס והשתמש בשם לאחר מכן בכל פרסומיו. בריס די-ג'יי פנקייק מת בליל 8 באפריל 1979 מירייה בראשו. באופן רשמי המוות נחשב התאבדות, אולם משפחתו וחברי הילדות שלו מאמינים כי היתה זו תאונה טרגית. כל מי שקרא את סיפוריו מאמין שניצבה לפניו קריירה מבריקה ומבטיחה. קובץ הסיפורים שפורסם אחרי מותו היה מועמד לפרס פוליצר ונבחר לספר הבולט של ארגון הספריות האמריקאי ב-1983. במכתב לסופר ג'ון קייסי, שהיה ידידו של פנקייק ומרצה שלו לספרות באוניברסיטה, כתב הסופר קורט וונגוט: "אני נותן לך את מילת הכבוד שלי שהוא בלי ספק הסופר הטוב ביותר והכן ביותר שקראתי מימיי. אני חושד רק שזה כואב יותר מדי ולא מהנה בכלל להיות עד כדי כך טוב. אתה ואני לעולם לא נדע."

 

דניאל מייסון הוא סופר אמריקאי. הוא נולד ב-1976 וגדל בפאלו אלטו, בקליפורניה. בוא למד לתואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת הרווארד, ולאחר מכן השלים לימודי רפואה באוניברסיטת קליפורניה. בזמן הלימודים כתב ופרסם את הרומן הראשון שלו "מכוון הפסנתרים" (2002). הספר היה רב מכר ותורגם לעשרים ושבע שפות. הוא פרסם מאז שני ספרים נוספים.

The Short Story Project C | The Short Story Project INC 2018

Lovingly crafted by Oddity&Rfesty