search

איימי גאסטין היא סופרת אמריקנית. קובץ הסיפורים הראשון שלה You Should Pity Us Instead, היה בין המועמדים הסופיים לפרס הספר אוהיאנה 2017 לסיפורת. יצירתה התפרסמה בכתבי עת רבים וזיכתה אותה בפרס הצטיינות אישית של המועצה לאמנויות של אוהיו ובאיזכור מיוחד בפרס פושקרט על סיפורה "גולדענע מדינה". היא מתגוררת באוהיו.

דארבי מלוני היא סופרת ומשוררת מסן חואן, טרינידד. היא כותבת סיפורים קצרים ושירה, וכן סדרה לילדים על גיבורי הספורט של טרינידד: "ראסל לטאפי: הקוסם הקטן" (2007) ו"סטיבן איימס: שחקן הגולף המופלא של טרינידד" (2008). דארבי התגוררה באחד-עשר מדינות ושלוש ארצות, וכעת מחלקת את זמנה בין סאות'המפטון בניו יורק, טרינידד וטובאגו.

סטיבן שוורץ הוא סופר אמריקני. הוא גדל בפנסילבניה, וחי בקולורדו. הוא פרסם עד כה ארבעה קבצי סיפורים ושני רומנים. יצירתו זיכתה אותו בשלל פרסים ומלגות, ביניהם פרס נלסון אלגרן, ושני פרסי או הנרי לסיפור קצר. מאמרים פרי עטו הופיעו במסצ'וסטס ריוויו, גטיסבורג ריוויו, ואף זכו בפרס קליאנת' ברוקס לספר עיון המוענק על ידי כתב העת סאות'רן ריוויו. הוא מלמד בתכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת קולורדו סטייט, שם הוא משמש גם עורך ספרותי בכתב העת קולורדו ריוויו. שוורץ נשוי לסופרת אמילי המונד ויש להם שני ילדים גדולים.

אליסה ר"ו גרסיה היא סופרת וחוקרת ספרות מקסיקנית המתגוררת בגרמניה. היא בעלת תואר דוקטור בספרות משווה מאוניברסיטת אורהוס בדנמרק. אליסה כותבת בעיקר באנגלית, אבל פרסמה גם ספרי עיון בספרדית ובגרמנית. בסיפוריה הקצרים היא עוסקת בשאלות של זהות, זרות ומורכבויות של יחסים. סיפורים קצרים פרי עטה התפרסמו במספר כתבי עת בארצות הברית.

ג'וני גְרוּל היה סופר ילדים ומאייר אמריקאי, שהתפרסם בעיקר כיוצרה של סדרת רגדי אן ואנדי – סדרת ספרים שהגיבורה שלהן היא בובת סמרטוטים בשם רגדי אן, הספרים לוו בבובת סמרטוטים בעלת לב סוכריה שג'וני גרול רשם עליה פטנט, והיא נמכרת עד היום. הוא נולד ב-24 בדצמבר, 1880 בארקולה, אילינוי. במהלך חייו הוא יצר מעל ארבעים ספרי רגדי אן ואנדי, שביטאו את תפיסת הילדות הייחודית שלו.   

הסופרת, המשוררת והמחזאית גרטרוד שטיין נולדה בשנת 1874 למשפחה יהודית ממוצא גרמני בפנסילבניה, ארה"ב. את שנות חייה הראשונות עברה בקליפורניה ובבגרותה עקרה לפריז, ושם נותרה להתגורר וליצור. בשנות ה-20 של המאה העשרים ביססה סלון ספרותי, אליו הגיעו אמנים ידועי שם בני התקופה, בהם הסופרים ארנסט המינגוויי ו-פ. סקוט פיצג'רלד והאמנים פבלו פיקאסו ואנרי מאטיס. בכתביה הספרותיים פיתחה את זרם התודעה של המודרניזם וכן עשתה שימוש במושג התת-מודע. שטיין מתה ב-1946 בפריז ושם נקברה.

 

קתרין מנספילד, שם העט של קתלין מנספילד בושמפ, היתה סופרת ילידת ניו זילנד שחיה באנגליה – אמנית הסיפור הקצר. היא פיתחה סגנון כתיבה ייחודי, שיש בו מן השירה בפרוזה. סיפוריה המעודנים עוסקים בשאלות פסיכולוגיות ואינם בעלי נרטיב מובהק, יש בהם חדות הבחנה שמעלה על הדעת את אנטון צ'כוב, שאמנם השפיע רבות על כתיבתה. מנספילד השפיעה רבות על התפתחות הסיפור הקצר כסוגה ספרותית. היא נולדה ב-1888 בוולינגטון, ועזבה את ניו זילנד בגיל 19 כדי להתבסס בתור סופרת באנגליה. מבט מפוקח ומריר על הראשית הזאת מופיע בקובץ הסיפורים "פנסיון גרמני" שראה אור ב-1911. עד 1914 פרסמה מנספילד סיפורים בכתבי העת "רית'ם" וה"בלו ריוויו" בעריכת המבקר והמסאי ג'ון מידלטון מארי. היא נישאה לו ב-1918. מות אחיה החייל ב-1915 גרם לה הלם ובעקבותיו שבה לכתוב על ארץ מולדתה ועל זיכרונות ילדותה. הקובץ "פרלוד" שראה אור ב-1918 מתאר זיכרונות משפחתיים מניו זילנד. סיפורים אלה ואחרים כונסו בספר "אושר" שראה אור ב-1920, וגיבש את מעמדה ואת סגנונה. בשתי השנים הבאות פרסמה מנספילד את מיטב יצירותיה, ובראשן "מסיבת גן" שראה אור ב-1922, שכלולים בו סיפורים קלאסיים כמו "בנות הקולונל המנוח". את חמש השנים האחרונות בחייה חייתה בצל השחפת. היא נפטרה ב-1925 בצרפת. יצירותיה האחרונות (להוציא כתבים בלתי גמורים) ראו אור אחרי מותה ב"קן היונה" (1923) ו-"דבר מה ילדותי" (1924). ב-1951 פרסם מארי אסופה בעריכתו של המכתבים שכתבה לו, וב-1954 ערך ופרסם את יומניה.

הסופר האמריקאי סטיבן קריין נולד בשנת 1871 בניוארק, ניו ג'רזי. עד היום הוא נחשב לאחד הסופרים שכתיבתם השפיעה בצורה ניכרת ביותר על הספרות האמריקאית, בין היתר על כתיבתו של ארנסט המינגוויי. קריין גדל בבית מתודיסטי והחל לכתוב בגיל ארבע. בתחילת דרכו המקצועית שימש כעיתונאי ונשלח לקובה כדי לשמש שם ככתב צבאי, כשהאונייה שהיתה אמורה להביאו לשם טבעה מול חופי פלורידה, מקרה שתיאר בסיפורו הידוע "האונייה הפתוחה". בהמשך שימש ככתב צבאי ביוון ולאחר מכן עבר להתגורר באנגליה. קריין מת בשנת 1900 ממחלת השחפת, כשהוא בן 28 בלבד, בסנטוריום בגרמניה.

אידרה נובי היא סופרת, משוררת ומתרגמת אמריקנית. מחברת הרומן "דרכים להיעלם" שזכה בפרס סמי רוהר לספרות יהודית ב-2017, פרס ספריית ברוקלין לספרות לשנת 2016 והיה מועמד סופי לפרס הלוס אנג'לס טיימס לספרי ביכורים. שירה ופרוזה פרי עתה תורגמו לעשר שפות. היא כתבה עבור הניו יורק טיימס, הלוס אנג'לס טיימס והרדיו הציבורי. נובי תרגמה עד כה ארבעה ספרים מספרדית ומפורטוגזית לאנגלית. האחרון שבהם, ספרה של קלאריס ליספקטור "הפסיון על פי ג"ה". היא מלמדת כתיבה יוצרת באוניברסיטת פרינסטון.

*צילום מתוך: www.idranovey.com

 

מגדולי המשוררים הרומנטיים האנגליים, ג'ורג' גורדון ביירון, הידוע כלורד ביירון (1788-1824), חיבר גם כתבים בפרוזה. "מִקטע של רומן"(Fragment of a Novel) , למשל, שהתפרסם לראשונה בשנת 1819 בקובץ Mazeppa, ששולבו בו פואמות וסיפורים, הוליד בסופו של דבר יצירה גדולה אחרת בפרוזה – "פרנקנשטיין" מאת מרי שלי – וכמו כן השפיע על התפתחותו של ז'אנר ספרות הערפדים האנגלית. על אף שנולד למשפחת אצולה, הביקורת החברתית החריפה על חיי ההוללות שנודע בהם בצעירותו הובילה את לורד ביירון לעקור מאנגליה ולגור באיטליה, שם הכיר את המשורר פרסי שלי והסופרת מרי שלי, בני הזוג שהפכו לידידיו. בין יצירותיו הבולטות בתחום השירה נחשבת הפואמה האפית "דון חואן", שעל כתיבתה עמל במשך שש שנים. עקב תמיכתו בתנועת השחרור היוונית כנגד הטורקים, הגיע ליוון. לורד ביירון מת במיסולונגי שביוון בגיל 36, לאחר שלקה במחלת המלריה. גופתו הועבר לאנגליה ונטמנה שם.

The Short Story Project C | The Short Story Project INC2018

Lovingly crafted by Oddity&Rfesty