אנגלית Archives | פרויקט הסיפור הקצר

איימי בנדר היא סופרת אמריקאית. היא נולדה ב-1969 בלוס אנג'לס. ספרה הראשון, קובץ הסיפורים "The Girl in the Flammable Skirt",  ראה אור ב-1998 ונבחר על ידי הניו יורק טיימס לאחד מהספרים הטובים של השנה. לאחר כשנתיים התפרסם הרומן הראשון שלה, "An Invisible Sign of My Own", שזכה אף הוא לשבחי הביקורת. ב-2005 פירסמה בנדר קובץ סיפורים נוסף, "Willful Creatures", שגם בו ניכר סגנונה הייחודי בעיצוב דמויות ועלילות סוריאליסטיות, אבל להכרה עולמית רחבה זכתה רק עם צאת הרומן "טעמה העצוב של עוגת הלימון" (2010), שטיפס לצמרת רבי המכר בארצות הברית וזכה לשבחי המבקרים. בנדר זכתה בפרסים ספרותיים יוקרתיים (בהם פעמיים בפרס פושקרט ופירסמה סיפורים קצרים במגזינים ובכתבי-עת ספרותיים בולטים כמו גרנטה, GQ, הארפר'ס, מקסוויני'ס והפריס ריוויו. כיום היא נושאת בתואר פרופסור, מלמדת סוריאליזם בחוג לכתיבה של אוניברסיטת UCLA, ופעילה בפרויקטים חברתיים כמו "סדנת הדמיון" – תוכנית המעודדת כתיבה ועשייה אמנותית בקרב בעלי צרכים מיוחדים ופגועי נפש. היא מתגוררת עם משפחתה בלוס אנג'לס.

קתרין אן פורטר היתה סופרת אמריקנית. היא נולדה בטקסס ב-1890. אמה נפטרה כשהייתה בת שנתיים. בגיל חמש עשרה נישאה פורטר לג'ון הנרי קונץ, הראשון מבין ארבעה בעלים. בשנות העשרים שלה בילתה בין טקסס לשיקגו ועבדה בתור שחקנית, זמרת ולאחר מכן מזכירה. ב-1917, אחרי מאבק ממושך בשחפת, עבדה בתור כתבת במדורי החברה במגזין. כעבור שנתיים עברה להתגורר בגריניץ' וילג' בניו יורק, ושם החלה להתרכז ברצינות בכתיבת פרוזה. למרות הגלות שכפתה על עצמה, מביתה בדרום ומן התרבות של דרום ארצות הברית, בכתיבתה השתמשה פורטר במרחק כדי להשלים עם שורשיה. היא התפרנסה מכתיבה עיתונאית, ופרסמה את סיפורה הראשון במגזין "סנטרי". ב-1930 ראה אור ספרה הראשון Flowering Judas אוסף מופתי של סיפורים קצרים. רק כעבור כעשור פרסמה את ספרה השני, שלוש נובלות בשם "סוס חיוור, רוכב חיוור". ב-1944 פרסמה קובץ סיפורים נוסף, "המגדל הנטוי וסיפורים אחרים". הספר "ספינת השוטים" שראה אור ב-1962 הוא הרומן היחיד שכתבה. הוא עסק בחייהם של קבוצת מטיילים בינלאומית וזכה להצלחה מיידית. הרומן התבסס על ביקורה של הסופרת בגרמניה, כשלושים שנה לפני כן, ותקף את חולשתה של החברה שאפשרה את מלחמת העולם השנייה. מאז 1962 המעיטה פורטר לכתוב, אף שזכתה בפרס פוליצר על "כל הסיפורים" ב-1966. פורטר הלכה לעולמה ב-1980 והיא בת 90. היא האריכה לחיות אחרי רבים מבני זמנה והותירה אחריה קורפוס מצומצם אך רב עוצמה. כתיבתה המוקפדת והביקורת החריפה, שמתחה לא רק על בני זמנה, אלא על החברה האנושית בכללותה העניקו לה מקום של כבוד בתור אחד הקולות המרכזיים בספרות האמריקנית של המאה ה-20.

שארמה שילדס היא סופרת אמריקנית. בשנת 2000 השלימה תואר ראשון בספרות אנגלית באוניברסיטת וושינגטון וב-2004 השלימה תואר שני בכתיבה יוצרת באוניברסיטת מונטנה. היא פרסמה עד כה רומן וקובץ סיפורים. רומן חדש פרי עטה עתיד לראות אור ב-2019. היא פרסמה מכתביה בשלל כתבי עת ועיתונים, בין היתר בניו יורק טיימס, באלקטריק ליט, ובאיווה ריוויו. שילדס זכתה בפרס אוטום האוס לספרות, בפרס מדינת וושינגטון, בפרס טים מק'גינס להומור ועוד. היא עבדה בחנויות ספרים עצמאיות ובספריות ציבוריות ברחבי מדינת וושינגטון. כיום היא משמשת מומחית לשירותים ציבוריים ברשת הספריות הציבוריות של צפון ספוקיין וספוקיין ואלי. היא מתגוררת בספוקיין עם בעלה ושני ילדיה.

איימי גאסטין היא סופרת אמריקנית. קובץ הסיפורים הראשון שלה You Should Pity Us Instead, היה בין המועמדים הסופיים לפרס הספר אוהיאנה 2017 לסיפורת. יצירתה התפרסמה בכתבי עת רבים וזיכתה אותה בפרס הצטיינות אישית של המועצה לאמנויות של אוהיו ובאיזכור מיוחד בפרס פושקרט על סיפורה "גולדענע מדינה". היא מתגוררת באוהיו.

דארבי מלוני היא סופרת ומשוררת מסן חואן, טרינידד. היא כותבת סיפורים קצרים ושירה, וכן סדרה לילדים על גיבורי הספורט של טרינידד: "ראסל לטאפי: הקוסם הקטן" (2007) ו"סטיבן איימס: שחקן הגולף המופלא של טרינידד" (2008). דארבי התגוררה באחד-עשר מדינות ושלוש ארצות, וכעת מחלקת את זמנה בין סאות'המפטון בניו יורק, טרינידד וטובאגו.

סטיבן שוורץ הוא סופר אמריקני. הוא גדל בפנסילבניה, וחי בקולורדו. הוא פרסם עד כה ארבעה קבצי סיפורים ושני רומנים. יצירתו זיכתה אותו בשלל פרסים ומלגות, ביניהם פרס נלסון אלגרן, ושני פרסי או הנרי לסיפור קצר. מאמרים פרי עטו הופיעו במסצ'וסטס ריוויו, גטיסבורג ריוויו, ואף זכו בפרס קליאנת' ברוקס לספר עיון המוענק על ידי כתב העת סאות'רן ריוויו. הוא מלמד בתכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת קולורדו סטייט, שם הוא משמש גם עורך ספרותי בכתב העת קולורדו ריוויו. שוורץ נשוי לסופרת אמילי המונד ויש להם שני ילדים גדולים.

אברהם (ברם) סטוקר היה סופר אירי, מחברו של סיפור האימה הגותי "דרקולה". הוא נולד ב-8 בנובמבר 1847 בדבלין. אביו היה עובד ציבור ואמו היתה עובדת צדקה וסופרת. סטוקר היה ילד חולני ובילה זמן רב במיטה. בשנת 1864 התקבל לטריניטי קולג' בדבלין ובמהלך לימודיו החל לשמש כעובד מדינה. הוא גם עבד במשרה חלקית כעיתונאי עצמאי ומבקר דרמה. ב-1876 פגש סטוקר את השחקן הנרי אירווינג והתיידד עמו. זמן לא רב לאחר מכן, סטוקר התאהב בשחקנית שאפתנית בשם פירנצה בלקומבה והשניים נישאו. הזוג עבר ללונדון ב-1878, שם עבד סטוקר כמזכיר האישי של אירווינג וקנה לו דריסת רגל בהחברה הגבוה. ספרו הראשון The Duties of Clerks of Petty Sessions in Ireland שנכתב עוד בהיותו בדבלין, יצא לאור ב-1879. סטוקר פנה לכתיבת פרוזה בשלב מאוחר בחייו. הרומן הראשון שלו –The Snake's Pass – מותחן רומנטי על רקע מערב אירלנד הקודרת, התפרסם בשנת 1890 ויצירת המופת שלו "דרקולה" ראתה אור בשנת 1897. שנתיים לאחר מותו, פרסמה אלמנתו פירנצה – כחלק מאוסף סיפורים קצרים על דרקולה – את "האורח של דרקולה"  סיפור אשר רוב החוקרים העריכו כי נחתך מתוך כתב היד המקורי "דרקולה". על אף שהוא מוכר בעיקר בזכות הרומן "דרקולה", סטוקר כתב שמונה-עשר ספרים לפני מותו בשנת 1912. 

אליסה ר"ו גרסיה היא סופרת וחוקרת ספרות מקסיקנית המתגוררת בגרמניה. היא בעלת תואר דוקטור בספרות משווה מאוניברסיטת אורהוס בדנמרק. אליסה כותבת בעיקר באנגלית, אבל פרסמה גם ספרי עיון בספרדית ובגרמנית. בסיפוריה הקצרים היא עוסקת בשאלות של זהות, זרות ומורכבויות של יחסים. סיפורים קצרים פרי עטה התפרסמו במספר כתבי עת בארצות הברית.

ג'וני גְרוּל היה סופר ילדים ומאייר אמריקאי, שהתפרסם בעיקר כיוצרה של סדרת רגדי אן ואנדי – סדרת ספרים שהגיבורה שלהן היא בובת סמרטוטים בשם רגדי אן, הספרים לוו בבובת סמרטוטים בעלת לב סוכריה שג'וני גרול רשם עליה פטנט, והיא נמכרת עד היום. הוא נולד ב-24 בדצמבר, 1880 בארקולה, אילינוי. במהלך חייו הוא יצר מעל ארבעים ספרי רגדי אן ואנדי, שביטאו את תפיסת הילדות הייחודית שלו.   

הסופרת, המשוררת והמחזאית גרטרוד שטיין נולדה בשנת 1874 למשפחה יהודית ממוצא גרמני בפנסילבניה, ארה"ב. את שנות חייה הראשונות עברה בקליפורניה ובבגרותה עקרה לפריז, ושם נותרה להתגורר וליצור. בשנות ה-20 של המאה העשרים ביססה סלון ספרותי, אליו הגיעו אמנים ידועי שם בני התקופה, בהם הסופרים ארנסט המינגוויי ו-פ. סקוט פיצג'רלד והאמנים פבלו פיקאסו ואנרי מאטיס. בכתביה הספרותיים פיתחה את זרם התודעה של המודרניזם וכן עשתה שימוש במושג התת-מודע. שטיין מתה ב-1946 בפריז ושם נקברה.