בוהמה

אולגה סונקין על:

בוהמה מאת מיכאיל בולגקוב

"בוהמה" הוא אחד הסיפורים המוקדמים של מיכאיל בולגקוב, אוצר בלום שמעולם לא תורגם לעברית. הסיפור מחולק לשני חלקים – "כיצד להתפרנס מספרות" ו"הנוודים הנצחיים" – ששניהם יחד מייצרים את תמונת ה"בוהמה", תצלום מטא-ספרותי של רגע בחייו של סופר בתחילת דרכו, ברוסיה של שנות ה-20 של המאה ה-20. "בוהמה" היא כותרת אירונית, כי הרי בברית המועצות לא היתה ולא יכלה להיות בוהמה, היה רק פרולטריון ששוחרר מכבליו, וכל אליטה, גם אליטה ספרותית היתה אויבת הפרולטריון. אז איזו ספרות יכולה להתקיים בחברה כזאת? ואיך מתפרנסים ממנה? שאלת הפרנסה היא תמיד שאלה לוהטת בתחום הספרות – איך באמת מתפרנסים ממשהו שאף אחד לא צריך? כלומר, עוד לא יודע שצריך. זה אינו דבר פשוט (יעידו חבריי הסופרים, העורכים והמתרגמים). אך במקרה של בולגקוב התשובה פשוטה מאוד – כותבים רע ולפי דרישות הממסד השולט. ככל שזה רע יותר, כך מתפרנסים ביתר קלות. הביקורת של בולגקוב על הממסד הספרותי הסובייטי התפתחה מאוחר יותר לכדי פארסה מפוארת, אולי אחת המפוארות בתולדות הספרות, ברומן "האמן ומרגריטה", ואילו כאן, בקיצור נמרץ ובהומור חד-פעמי בולגקוב סוגר חשבון עם הספרות הממוסדת. ככה עושים את זה. וככה מתפרנסים.