דין וחשבון על דעיכתה של האלקה הגדולה, לדברי מי שחזה בה

מארק ריצ'ארדס על:

דין וחשבון על דעיכתה של האלקה הגדולה, לדברי מי שחזה בה מאת ג'סי גרינגראס

לפני קצת יותר משנה, קיבלתי מייל עם כמה סיפורים מצורפים. הוא הגיע מחבֵרה של מבקר ספרות שאני מכיר, הוא הציע לה ליצור קשר איתי. פתחתי את הקובץ הראשון, וחוויתי את אחת החוויות שעורכים חיים למענן – היא מאוד נדירה, אבל כשהיא מתרחשת, היא תזכורת מטלטלת ונהדרת לשאלה למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים: איך שקראתי את משפטים הראשונים כבר ידעתי שאני קורא משהו שהוא יחיד סגולה, ושאני מוכרח להוציא אותה לאור. המשפטים האלה השתייכו למה שהיה מאז לסיפור שעל שמו נקרא קובץ הביכורים הבלתי רגיל של ג'סי גרינגראס. בכמה עמודים קצרים – אורכו של הסיפור פחות מ-2000  מילה – הוא מתאר את סיפור היכחדותה של האלקה הגדולה, ובכך מתמצת את יחסינו עם העולם ועם עצמנו: ההנחה שתמיד יהיה לנו מזווה בלתי נדלה, החמדנות והתיאבון שלנו, רגעי המודעות האקראיים והגאולה האפשרית. הוא מצחיק וקודר, אין ספק שהוא טראגי, ואיכשהו אנושי, אנושי מדי.