הזקיף

מירי ויקסמן על:

הזקיף מאת אלחנדרה סינה

"הזקיף", מאת אלחנדרה סינה הוא סיפור על מפגש מקרי בין שני חברים שלא התראו מאז הטירונות. "נפלאות הגורל. לחיות בעיר הכי גדולה בארץ ופתאום למצוא את עצמך מתחת לאדמה עם מישהו שלא ראית שנים." קובע המספר. איסמאל מזמין את מורין לארוחת ערב בביתו, עם אשתו אנחלה. נדמה שסינה מתמקדת בטפל על חשבון העיקר: היא מתארת לפרטי פרטים את ארוחת הערב — האוכל, הפעולות והטקסים הבנאליים של הבישול, ההגשה והפינוי של השולחן, שיחות החולין — ומסגירה מעט מאוד מידע על הדמויות, עולמן הפנימי, המניעים שלהן . אבל דווקא בתוך התמונה היומיומית, המוכרת והפרגמטית, המחברת מיטיבה ליצור סדקים קטנים, שמעוררים בנו אי נוחות, חשדנות מסוימת, תחושה עמומה של סכנה.
שאלות רבות בטקסט נותרות ללא מענה: מיהו מורין? לשם מה בא? האם המפגש בין שני החברים מקרי? אבל סימני השאלה הללו רק מגבירים את ההנאה מהסיפור ומסופו הבלתי צפוי והנוגע ללב.