Write Stories
הניצב

אליס ביאלסקי על:

הניצב מאת אנטולי קוּזְנֶצוֹב

מאז שאני זוכרת את עצמי, מעל הארון שבחדרי שכבה מזוודת עץ עם ידית שנהב, קשורה בחגורות עור. המזוודה הזאת סקרנה אותי מאוד, מאחר שדמיינתי שמוסתרים בה אוצרות בלומים כמו בתיבת אוצר של פיראטים. שאלתי כמובן את בני הבית על תכולת המזוודה, אבל תשובות ברורות לא קיבלתי, מה שעורר את סקרנותי אפילו יותר. גם כשנותרתי בבית לבד, לא הצלחתי להזיז את המזוודה ממקומה ואף לא להרים את המכסה כדי להציץ פנימה. לבסוף כשגדלתי, זכיתי לאישור לפתוח אותה. אמא הורידה את המזוודה מהארון ופתחה את המנעולים במפתח זעיר. בתענוג של ציפייה לראות משהו אגדי, הסטתי את המנעולים והרמתי את המכסה. התאכזבתי עמוקות. בפנים היו רק גזרי מגזינים ובהם יצירות שפעם פורסמו רשמית, מאת סופרים שערקו מברית המועצות למערב, וכך הפכו כתביהם לאסורים בהחלט. השמות של הסופרים הללו לא הוזכרו יותר, ספריהם הוצאו מהחנויות ומהספריות, שמותיהם נמחקו אפילו מרשימות הקרדיט בסרטים שכתבו להם תסריטים. כמו שכתב פעם בולגקוב ב"אמן ומרגריטה": "אין מסמך – אין בן אדם". בין סופרי "המזוודה" מצאתי את סולז'ניצין, ברודסקי, אקסנוב, ויקטור נקרסוב, סיניאבסקי, ווינוביץ'. באותה מזוודה, בתוך תיקייה נפרדת, מצאתי את הסיפור "הניצב" מאת אנטולי קוזנצוב, שנגזר בקפידה מתוך מגזין הספרות "עולם חדש". קראתי אותו בעודי יושבת על הרצפה ליד המזוודה הפעורה והסיפור נשאר איתי עד היום. זוהי דוגמה לספרות גדולה, המלאה בטרגיות הנצחית של החיים הרוסיים, סיפור שעומד בשורה אחת עם "האדרת" של גוגול ו"אנשים עלובים" של דוסטוייבסקי.
אנטולי קוזנצוב הלך לעולמו בגיל 49. רוב חייו הוא היה סופר סובייטי, ורק בעשר שנות חייו האחרונות, לאחר הבריחה לבריטניה, נהיה לסופר שהתנגד למשטר. לפני ההגירה פרסם קוזנצוב ספרים שהודפסו במיליוני עותקים ללא בעיות צנזורה מיוחדות. עד שהביא למערכת ההוצאה כתב יד חדש – הרומן התיעודי "באבי יאר" על הרצח ההמוני של יהודים בידי הנאצים בקייב הכבושה. היה זה ניסיון ראשון בספרות הרוסית של כתיבה ספרותית המושתתת על עדויות בלבד. קוזנצוב התבסס בכתיבתו על יומנו האישי, שניהל בגיל ארבע עשרה בלבד, כשהיה עד ישיר לטרגדיית באבי יאר. אף אחד לא העז לכתוב כך על השואה לפניו בברית המועצות. מאז ומתמיד האמת הייתה האיום הנורא ביותר על המשטר הקומוניסטי. תלאותיו במאבק נגד הצנזורה – הספר ראה אור בברית המועצות בגרסה מעוותת מאוד ולאחר מכן נגנז לחלוטין – הביאו אותו לחשוב שלא יוכל לפרסם בה עוד את יצירותיו, והובילו אותו להחלטה לערוק למערב. "באבי יאר", ספרו החשוב ביותר של אנטולי קוזנצוב, ראה אור בעברית בגרסה לא מצונזרת בשנת 1971. "הניצב" הוא עוד הזדמנות מצוינת להיזכר בסופר רוסי נפלא, אשר לצערי נשכח לאחרונה.

0