יואב רוזן על:

הסימן על הקיר מאת וירג'יניה וולף

אור צהוב רך משייט על-גבי דפיו של ספר; אגרטל זכוכית ובו פרחי חרצית; מפות-שולחן מעוטרות אריגים צהבהבים גם כן; העץ שבחוץ, מתנועע קלות ונוגע בזגוגית החלון – חיי כפר אנגליים יכולים להיות מסודרים ונעימים להפליא. ב"הסימן על הקיר" מראה וירג'יניה וולף כיצד המסודר והנעים הופכים גם למוזר ולטורד-שלווה.

האם המחשבה שלנו פועלת כמו… מה? ואם כך היא פועלת, מהו הסימן הזה שעל הקיר?