פרויקט הסיפור הקצר

search
הפעם האחרונה

שירה סתיו על:

הפעם האחרונה מאת תמר גלבץ

ארבעת הקטעים מתוך ספרה של תמר גלבץ, "המתים והחיים מאוד", הם ארבעה פרקים, לכאורה לא קשורים זה לזה, מחייה של נערה שהפכה לאשה – פרקים המציירים ארבע תמונות קטנות, טריוויאליות לכאורה, של משפחתה, ומתמקדות בעיקר בדמותו של האב בעיני המספרת.

תמונות אלה רוויות סממנים אסתטיים ולשוניים של עולם אנלוגי אבוד זה מכבר – לוקס, סוסיתא, סטרסקי והאץ', סיגריות דובק, חלווה בפחיות, ובעיקר אווירת העצלתיים הלא-מתאמצת של בית קפה נטול יומרות במרכז הכרמל בחיפה, באחר צהריים נינוח, בפגישה שזמן קצר לאחר מכן התחוורה כפגישה האחרונה בין האב והבת. התבגרותה של הילדה והפיכתה לאשה מסתמנת בשלבים שונים של פרידה והתרחקות הדרגתית: החל מן ההיצמדות העקשנית אל החום והביטחון שבבית ההורים הפשוט והעמלני, ועד ההיווכחות האישית באכזריותו של הניתוק הכפוי, הסופי, שמביא עמו המוות – ויחד עמה התקרבות חדשה, בהזדהות העוברת דרך הגוף ופגיעותו. הכתיבה של גלבץ, הצפופה בפרטים, מטילה דגש חריג על חומריותה של הלשון ויוצרת כך מרקם חושני של טעמים, מגעים וריחות הזוכים למוחשיות עזה, מבעד לקולה הטעון הומור וכאב מפותלים יחד.

0