Write Stories
ה-JPEG

המערכת על:

ה-JPEG מאת רייצ'ל ב. גלזר

באיזה אופן אפשר להמציא את המציאות ולספר אותה לעצמנו בעידן שבו המרחב הווירטואלי מתעתע ומטשטש את הגבולות שבין הממשי למדומיין? הבדידות של גיבורת הסיפור אנה, בוגרת בית ספר לאמנות, סימפטומטית לתקופה ולגיל. היא מתקשה להשתלב בעולם שכבר לא מייצר מסלולים מוגדרים, ומוצאת מפלט באזורים מביכים שבין העמדת פנים, זיוף וחיקוי. ובכל זאת הקוראת לא רואה בה נלעגת, אלא דווקא מזהה את עצמה בפחים המוכרים שטומן המרחב הזה, שהם גם מצחיקים וגם נוגעים ללב ונוגים. לא סתם בחרה רייצ'ל גלייזר למקם את הסיפור שלה בסצנת האמנות, שבה הגבולות נפרצים יותר מבכל מקום אחר. אותו קובץJPEG, שנותן את שמו לסיפור, מעלה שאלה מעיקה שניצבת בלבו של הקיום העכשווי – מהו הטיעון המשכנע שמבדיל את יצירת האמנות הממשית של אנה, מה-JPEG שלה המוצג בגלריה הווירטואלית?