חווייתו של המרשל בסומפייר

אִיוֹרמָה מנגולד על:

חווייתו של המרשל בסומפייר מאת הוגו פון הופמנסטל

סיפור זה של הופמנסטל מתבסס על נובלה מתוך אסופת הנובלות של גתה "שיחות של מהגרים גרמנים", ואותה נובלה של גתה מתבססת על הזיכרונות שכתב המרשל בסומפייר. צריך לקרוא את הסיפור הזה של הופמנסטל כדי לשוב ולהבין כיצד אפשר לבנות סיפורים אחרת ממה שמקובל היום. דומה הדבר להבדל שבין חדר שינה אלגנטי בסגנון הרוקוקו לחדר שינה של איקאה. אין צורך להוסיף באיזה משני המקומות האלה מצפים לבאים פיתויים אירוטיים. ביקורת הספרות העכשווית תראה בסיפור של הופמנסטל סיפור מתקתק, עמוס לעייפה בסמליות, מלאכותי, סיפור מלא קיטש שמייפה את המציאות. כל זאת משום שאנחנו מאמינים שהאמת באה לידי ביטוי ללא תוספות מיותרות, בצמצום, בלאקוניות ובמינימליסטיות. אלא שבהתאם לגישה הזאת, האמת אכן גם נראית לא פעם עלובה ביותר. עד כמה שונה הוא הסגנון שבו מספר לנו הופמנסטל סביב שנת 1900 על הפגישה של המרשל בסומפייר עם זבנית יפה וצעירה ועל ליל האהבים של השניים! זה הוא ליל חורף קר, ברחובות פריז משתוללת המגיפה, אבל בחדרה של השדכנית מוסיפים עץ לאח המבוערת, האש מתעוררת לחיים ומטילה צל על הקיר, בעוד זוג האוהבים מתאחד. ההיבט החושני ומה שמעֵבר לחושים נעשים לאחד, האווירה והסמליות משתלבים יחדיו. כשרוצה המרשל לפגוש את אהובתו שוב לאחר אותו ליל אהבים, הוא מגיע לדירה ולא מוצא בה אלא להבות של אש, שמטרתן להשמיד את נגע המגיפה. הופמנסטל הפך את ליל האהבים חסר העכבות שטבועים בו ערכים מיושנים לסימן היכר מובהק להידרדרות התרבותית של אירופה בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים.