Write Stories
כליון

עידן בריר על:

כליון מאת אדהם עאדל

הסיפור "כליון" לקוח מתוך קובץ הסיפורים הקצרים "צבעים" (ער' – "אלואן"; 2018) של המשורר העיראקי אדהם עאדל (יליד 1987), שזה לו קובץ הסיפורים הראשון שהוציא אחרי ארבעה ספרי שירה שסימנו אותו כאחד הקולות הבולטים והחשובים מן הדור הצעיר של השירה העיראקית. כמו בשירתו, הכתובה בחלקה בשפה הערבית התקנית (ה"ספרותית") ובחלקה בשפה המדוברת העיראקית, גם בפרוזה שלו, עוסק עאדל בהשלכות הפוליטיות, החברתיות והדתיות של האירועים הטראומתיים של העשורים האחרונים על המדינה ועל החברה בעיראק ובוחן את דמותו של האדם העיראקי בעת הנוכחית. הסיפורים בקובץ משרטטים חברה פצועה ופגועה שאנשיה איבדו את בטחונם האישי ואת הביטחון זה בזה ובשל כך חיים בפחד קיומי מתמיד, כשהם נושאים על גופם ובנפשותיהם את צלקות המלחמות והטלטלות הפוליטיות שחוותה ארצם. הסיפור "כליון" הוא חריג בקובץ, שכן הוא אינו עוסק כלל בעיראק אלא משרטט עתיד דיסטופי של העולם בשנת 3000, לאחר שהאנושות והאל המיטו חורבן על כדור הארץ וכליון כמעט מוחלט על המין האנושי, כשרק קבוצה של מאה איש נותרים כדי לשמר את המין האנושי ולהרחיבו לאחר האיתחול הכפוי שעבר. אלא שבמקום סיפור רומנטי ואופטימי כמו סיפור תיבת נוח, מתאר עאדל כיצד הפגמים האנושיים שהובילו לכליון – הרכושנות, הקנאה, השנאה, הפלגנות והאלימות – הם אלה שמוליכים אפילו את קבוצת הנבחרים המצומצת לכליון מחודש ומהיר. ז'אנר הדיסטופיה הוא ז'אנר שזוכה לפופולריות רבה בשנים האחרונות בכתיבה הערבית ואולי אין זה פלא שרבים מבין המחברים הכותבים בז'אנר זה הם עיראקים, שבמידה רבה חיים מציאות דיסטופית של מדינה משוסעת, מסוכסת וכאוטית שעתידה ועתיד החברה בה לוטים בערפל. גם אם עיראק אינה מוזכרת ולו ברמיזה בסיפורו זה של עאדל, הרי שהלך הרוח העיראקי בעת הנוכחית מרחף מעל הסיפור באופן ברור והניסיון לאבחן את רוח האדם ואת פגמיה כפי שעולים מסיפור זה התעצבו אצל עאדל מתוך חוויות החיים שלו ושל בני דורו בעיראק החדשה, שלאחר הפלתו של שלטון סדאם חוסיין והשינויים הרבים שהתחוללו בכל תחומי החיים בה מאז.