מאיפה יוצא הפיפי שלך

אתגר קרת על:

מאיפה יוצא הפיפי שלך מאת אמילי ברוט

השאלה ״למה, לעזאזל, אני כותב?״ היא שאלה שעולה במוחי בערך בכל פעם כשאני מתיישב מול דף ריק. מאיפה מגיע הדחף המשונה הזה להמציא דמויות ואירועים שלא קרו אף פעם ולרצות לחלוק את אותם אירועים דימיוניים עם אחרים?
לשאלה הזאת, אני בטוח, יש תשובות רבות כמספר הכותבים בעולם, אבל זאת שמציעה אמילי ברוט בסיפורה היא אחת העוצמתיות והמרגשות שקראתי. ההשוואה בין הדחף לכתוב לבין רצונה של ילדה קטנה להראות לילד בן גילה את ״המקום ממנו משתינים״ מדוייקת בצורה מכאיבה: אנחנו כותבים כי אנחנו רוצים שיראו אותנו, אבל לא סתם, מבפנים. הרצון הזה מסוכן, קשה להגנה, והחשיפה הכרוכה בו עלולה לגרום לעונש, אבל בכל זאת כמו הילדה בסיפור, אמילי ממשיכה לכתוב. וזה מאוד משמח אותי, ואני מקווה שגם את שאר הקוראים שיקראו את סיפורה.