מותו של הקנגרו

סלבדור קריסטופרו על:

מותו של הקנגרו מאת חואן פבלו רוֺנקוֺנֵה

חואן פבלו רונקונה הוא סופר מדויק וזהיר. עד כה התפרסם ספר סיפורים יחיד שלו בשם "אח אייל", והסיפור "מותו של הקנגורו" לקוח מתוכו. זהו סיפור על שלושה חברים צעירים – שניים מהם בני זוג – שנוסעים יחד לחופשה בכבישי דרום צ'ילה בקיץ. ב"מותו של הקנגורו" מתפתחת עלילה שמתחילה במינימום ומסתיימת על סף הטירוף הרגשי והפיזי של הדמויות. כמו בסיפורים טובים, הסימנים נמצאים בכל מקום, אבל הם דקים, בלתי מורגשים כמעט. כבר בהתחלה אנחנו מבחינים שיש משהו מוזר בשלישייה. הם כבר בילו שבוע ביחד, ובזמן שהם מסדרים חפצים בטנדר שבו הם נוסעים לפני שהם יוצאים לחלק השני של המסע, מחוות ומבטים מסוימים פותחים פתח להרהור: מה הם באמת עושים? במקביל, אמצעי התקשורת המקומיים מדווחים על מטוס שהעביר בעלי חיים מגן חיות והתרסק ביער בדרום, קרוב למקום שאליו פניהם מועדות, והניצול היחיד הוא קנגורו. כך נערכים מרכיבי הסיפור כדי שהטראגי-קומי יתרחש; והסגנון המהימן והתמציתי של הסופר מעניק לתיאור את הנימה הנכונה. למעשה, ניצב בפנינו סיפור שבהחלט ניתן להשוותו למעין סרט מסע מרוכז, גם אם בסגנון צ'יליאני. "מותו של הקנגורו" הוא הוכחה לפוטנציאל העצום של הספרות הצעירה בצ'ילה, ודוגמה מצוינת לכתיבתו המדויקת של רונקונה.