Write Stories
מי זוכר את האבק בבית של המינגווי?

אנטוניו אורטוניו על:

מי זוכר את האבק בבית של המינגווי? מאת חוסה מיגל טומסנה

כולם מכירים את האנקדוטה (שכה הקסימה את בורחס) שלפיה המשורר הבריטי סמואל טיילור קולרידג' הגה בחלום, ובעזרת אופיום, את שירו "קובלא חאן" וכשהתעורר הצליח לכתוב כחמישים שורות לפני שהופיע בדלתו מבקר לא צפוי (ועיקש) ומנע ממנו להמשיך במלאכתו. קולרידג' חלם שיר מושלם בן שלוש מאות שורות: בגלל ההפרעה, הוא הצליח לכתוב רק שישית מהשיר בערך. "קובלא חאן" מעולם לא הושלם. גיבור הסיפור של חוסה מיגל טומסנה סובל מווריאציה של אותה תופעה: הוא רואה סיפור בחלום וממהר להעלות אותו על הכתב אבל היקום כולו (בעזרת האנשים בסביבתו המיידית) מחליט לעמוד בדרכו. טומסנה מגלה מיומנות רבה באמנות הסינתזה. הוא משייף ומבריק כל משפט עד שלא נותר בו שום פרט שולי. במקרה הזה הוא מספר לנו סיפור משעשע מאוד אבל בנימה רצינית, כמו באסטר קיטון בכבודו ובעצמו.