פרויקט הסיפור הקצר

search
סרגוסה בברלין

נורית זרחי על:

סרגוסה בברלין מאת יפתח אלוני

חברה ישראלים שעברו יחד בתקופת שירותם בצבא פעילויות שניתן להדחיק יותר מלשכוח מבלים את זמנם בברלין.
מתחת לנסיונם להשתעשע קיימת כל הזמן הוויה נוספת שמתפרצת כאילו באקראי ,כאילו בסתם, כשהם מחליטים לקנות שור ולהציב אותו בקורידה. השור, שהם מכנים סרגוסה, מתפקד כסמל בכמה מישורים. הכוח האפל של האינסטינקטים שהם נוכחו בו במלחמה. עירוב של עוצמה, פחד, רצון לנצח ושכחת עצמך בתוך הקרב. הסמל הקדמוני של השור ,שהתגלגל בעגל והיה נפוץ בעולם המצרי המינואי התנכי. וכמובן, השם שמאותת לכיוון ספרד, לא במובן ההירואי של קרבות שוורים, אלא באיזכור קהילה יהודית בתקופה של פריחת התרבות באחת הערים בספרד שנועד לה בהיסטוריה גורל ידוע. השור הופך לדובר של הבחורים כשהוא מיצג את מה שאין ביכולתם לבטא, את התחושה העמוקה שקיימת בהם מבלי שיעניקו לה קול, בגלל התרבות הישראלית, המצב הפוליטי, הצבאי, והתקינות הפוליטית. מחשבה שמנוגדת כליל לחזון הלאומי. ואולי גם למציאות. סרגוסה בורח מן הזירה תחת הכותרת למה אני צריך למות בשבילכם? והוא אכן נמלט, אך מתברר שאין לו מקום מקלט בעולם הזה, והוא אינו יכול להרחיק לכת יותר ממה שמרשים לעצמם גיבורי הסיפור. דרך המילוט היחידה שלו היא הצורך הנואש להחלץ מן הקונפליקט הזה, לעוף עם הציפורים.

 

0