פרויקט הסיפור הקצר

search
צניחת עפעפיים

מרטין שיפינו על:

צניחת עפעפיים מאת גואדלופה נטל

"צניחת עפעפיים" מכריז על מוזרותו כבר בכותרת, מונח טכני שמתאר צניחה לא תקינה של העפעף העליון. הסיפור בוחן את המפגש בין מום גופני לאובססיה, הוא ממוקם בפריז רדופה ברוחות, ומסופר מפי "צלם רפואי שמתמחה באופתלמולוגיה". אפשרו להגדירו כסיפור אהבה, אם כי האווירה בו מזכירה גם ספרות גותית. עפעפיים מרתקות את הצלם והוא בוחן את החלק הזה בפניהם של אנשים ללא לאות. כשצעירה מושכת מגיעה לסטודיו שלו כדי להצטלם לפני תיקון צניחת העפעפיים שלה, "אותם שלושה מילימטרים עודפים של עפעף" מתפרשים אצל המתבונן כ"חושניות מטריפה" . האיש מזהיר את הצעירה כי תוצאות הניתוח "אף פעם לא מושלמות", ובינו לבינו מוסיף כי השיפור יכול לשנות "לגמרי את הפנים, את ההבעה, את המבנה שלהם" ולחשוף "דבר-מה מתועב". במקום הסטייה שהוסרה, כך נדמה, מבצבצת נורמאליות מאיימת. נטל לא מתחמקת מסוגיות פרוידיאניות כאלה, אבל היא גם לא עוסקת בהן במפורש. הכתיבה של נטל מרומזת ונדיר שהפרוזה שלה נותנת לרגשנות להאפיל על המסופר. אפילו הלשון הפיגורטיבית בכתיבתה מעודנת: שיערה של הגיבורה נראה כמו "המשך של הגשם", תווים של קטע מוסיקלי נשמעים "כאילו הגיחו מהנהר עצמו". המטאפורות או ההשוואות הללו אינן מציגות קווי דמיון שניתן לזהות בעולם, אלא דווקא רשמים מעורפלים, והן מוכיחות עד כמה נטל ערה לפעילות הגומלין בין הגופני לפסיכולוגי. הסיפורים שלה מראים שהקשר הזה לעולם אינו פשוט. למעשה, ביקום של הסיפור "צניחת עפעפיים" הוא מורכב במיוחד. שלושה מילימטרים של בשר מציתים תשוקה מטרידה במהותה. ומה אם האהבה היא צורתו הקיצונית ביותר של הפטישיזם?

 

0