קבר כפול

אמיר אנגל על:

קבר כפול מאת ברברה הוניגמן

ברברה הוניגמן נולדה ב 1949 להורים יהודים בברלין. הוריה ששרדו את השואה באנגליה, שבו לגרמניה אחרי המלחמה על מנת לקחת חלק בבנייה של מדינה אנטי-פשיסטית ושיוויונית במזרח גרמניה. בתחילת שנות השמונים, זמן קצר אחרי הולדת בנה הראשון, חיפשה הוניגמן קשר מחודש ליהדות. בשנת 1984 עזבה את מזרח גרמניה ועברה לחיות בשטרסבורג שנמצא בצידו הצרפתי של נהר הריין.  את המעבר הזה תיארה הוניגמן כקפיצת מוות משולשת: מהמזרח למערב, מגרמניה לצרפת ומההתבוללות אל יהדות התורה. במרכזו של הסיפור הקצר שלפנינו, תיאור של יום אחד בתחילת שנות השמונים בו בילתה הוניגמן במזרח ברלין במחיצתו של חוקר הקבלה הנודע גרשום שלום ואישתו פאניה. שלום משמש בסיפור קצר זה גם כדמות בשר וגם כמעין מטפורה ליחסים המורכבים בין הקודש לבין החול, בין המסורת לבין הקידמה, בין ישראל לגרמניה, ובין יהודים לגרמנים אחרי השואה. על מנת לעשות זאת כותבת הוניגמן במילים קטנות ומשפטים פשוטים אולם אלה מצליחים רק בקושי לכסות את התקווה שלה לעומק רוחני כלשהו ואת ההכרה שעבורה העולם הזה הוא היחיד האפשרי.