קצף שחור

רים ע'נאיים על:

קצף שחור מאת חג'י ג'אבר

הסיפור הזה לקוח מתוך הספר "קצף שחור" מאת הסופר האריתראי חג'י ג'אבר, שיצא לאור בשנת 2018, ובו מתחקה ג'אבר אחר עולם לא מוכר לאזרחים של ארצות ערב, עולם שונה של פליטים אריתראים הנמלטים מארצם בחיפוש אחר תקווה לחיים ולחופש. הפעם, מחליט ג'אבר להעלות את נושא הזהות "הפצועה" דרך גיבור קרוע גיאוגרפית ונפשית, שהיה חייב להמיר את דתו ולהפוך ל"יהודי" בארץ המובטחת ליהודי הפלאשמורה. דוד המגורש מארצו, שאינו מכיר את אמו או אביו, מספר את מסע הכאב והטרגדיה שלו — וג'אבר מצייר אותו בשלוש דמויות, שלוש זהויות דתיות — דיוויד,  דוד, ודאוויט, שדרכן הוא מבקש להיגאל מחייו האומללים, אך נכשל בכל פעם למרות המאמצים והניסיונות הבלתי פוסקים למצוא מקום שמגדיר אותו כאדם. נדמה שהעובדה שהעולם דוחף אותו אל פני השטח כמו "קצף שחור", גורמת לו להיכשל בתהליך ההשתלבות. מה שמושך את תשומת הלב של הקורא בספר הזה הוא המעבר בין הזמנים והמקומות. המספר נע בין העבר של "דוד" וההווה שלו, בלי להתמקד בזמן ספציפי לאורך כל היצירה, רק שמו של הגיבור משתנה. "דאוויט" הוא הגיבור בהווה, אבל בעבר הוא נושא את השם "דיוויד" פעם אחת ו- "דוד" פעם שנייה. הוא עובר בין המרחבים של מחנות הפליטים "אנדגבונה" ו"גונדר", וחולף ב"אריתריאה", וב"ההר הכחול", ובכל האזורים הללו המשתייכים אל עברו ניכר הכאב הטמון בסיפורים ובעימותים שחווה.