רז'ינה

משה סקאל על:

רז'ינה מאת ז'יל רוזייה

"רז'ינה", סיפורו של ז'יל רוזיה, עוסק באחד הנושאים המפילים אימה על אדם: היעלמות. לא היעלמותו שלו, אלא של זולתו, כלומר היעדרו של זולתו והפחד מהחיים בלתו. מכל הפחדים התוקפים אותנו באשר ליקירנו: שיקרה להם חלילה אסון, שדעתם תיטרף עליהם, שייטלו את נפשם בכפם, אפילו חרדת הנטישה מפּרידה – על כל אלה נדמה שמאפילה ההיעלמות. בנפשו של האדם הננטש כוסס – בד בבד עם ידיעת ההיעדר – אי-שקט; ייסורי מצפון מענים אותו, ומלפניו עולה וקם סימן שאלה גדול: מה קרה? מדוע? איך? מה ניתן היה לעשות כדי לִצפות את ההיעלמות הזאת, ובמיוחד – מתי (אם בכלל) היא תבוא על פתרונה. כשהנעלם כבר לא יהיה בגדר נעלם – כך נדמה – תבוא המשוואה על פתרונה, וכל הצרוֹת, האימה, הפלצוּת, תהיינה כאינן.
האדם שחמקוּ מפניו, חש כעס כלפי הנעלם, והכעס שלו נמהל בדאגה כנה. הוא מרגיש את הקרקע נשמטת מתחת לרגליו. הוא נשבע במיני שבועות ונודר נדרים, שאותם לא יוכל להתיר איש מלבד, כמובן, הנעלם גופא. "אין לי חדש", מלין המסַפר בתחילת דבריו, באשר להיעלמותה של רז'ינה. "כבר שמונה שנים כמעט". ואילו הנעלם, מצידו, מַפעיל ברגע היעדרו (או, נכון יותר: ברגע שבו מתגלה עובדת היעדרו) שעון שחוקיו אינם מצייתים לחוקי הזמן של הנוכחים, כזה שאפילו אינו מדייק פעמיים ביממה כמו שעון עומד, אדרבה: הוא מתקתק ומתקתק, וכל השעות הן שעותיו, כל הדקות – דקותיו. "מוצאים את כולם", קובעת רז'ינה. והמסַפר מעמיד אותה על טעותה: "לא את מי שנעלם". לא מוצאים את מי שנעלם, ורגע היעלמותו מגדיר את מצבו, שהרי אחרת לא היה בגדר נעלם.
הסיפור "רז'ינה" עוסק כאמור בראש ובראשונה בהיעדרוּת, אבל מבעד להיעדרות הזאת באים נושאים נוספים, שרובם ככולם עוסקים בקשר שבין האוהב לבין אהובתו, במרחק הבלתי נמנע ביניהם, במידת הקירבה הרצוייה, בחופש ובכבלים, באשמה ובנחמה. הסגנון המהיר, השימוש במשפטים קצרים ומקוטעים, גורמים לטקסט שייקרא כריצה טרופה, אחוזת אמוק, כמרדף אחרי דבר שהיה בידינו ונשמט. המשפט האחרון עשוי להדהד את סוף השיר של הזמרת היהודייה-צרפתייה ברברה, "הבדידוּת". אלא שבעוד שאצל ברברה, הבדידות היא זאת שמופיעה כעין אורח על סף הבית ומגיעה כדי להישאר, המסַפר של "רז'ינה" הודף ככל יכולתו את הגדרתה של אהובתו כנעדרת, ולכמה רגעים, בזכות מלותיו, אפילו מצליח. וכך, הסיפור שהוא מסַפּר משיב את האהובה לחיקו, רגע לפני שהיא שבה ונשמטת ממנו.