נאמנות אנוכית

4 דק'

קראו ב:

נביל עודה

נאמנות אנוכית

4 דק'

למה לקרוא את הסיפור הזה

אישה ברגעיה האחרונים, שוכבת בבית החולים ובעלה לצדה. "איני יודע איך אוכל להמשיך לחיות בלעדיך," הוא נשבע לה, אבל היא ממשיכה לחקור ולחקור, מתעקשת להוכיח לו שהוא דווקא יסתדר מצוין. ואולי היא צודקת?

תרגום: איציק שניבוים

היא הבינה ששעתה קרֵבה ושאפסה כל תקווה לשינוי במצבה הבריאותי. היא קיבלה את הדין, או נכנעה מחוסר כוח רצון, בלי להתלונן, חיכתה או לא חיכתה שתיעלם לה עצמה ולסביבתה, ותהתה איך יהיה הרגע של עצימת העיניים האחרונה בחיים האלה שלא נתנו לה זמן רב.
בעלה נראה לה עצוב יותר משציפתה, והיא חששה שההגזמה הזאת מכוונת. הוא ישב ליד מיטתה, אוחז בידה באופן שהזכיר לה את ימי אהבתם הראשונים, כשגעשו בה חיוניות ושמחה ונעורים ואהבה לוהטת. ראשו היה מורכן בעצב גלוי לעין, והעצב והכאב  ניכרו בפניו בצורה שלא שכנעה אותה. אבל האמת היא שהוא לא קם מכיסאו שליד מיטתה והיה מפציר בה שוב ושוב שתנסה לאכול קצת משהו שהיא אוהבת. אבל היא כבר לא ביקשה לעצמה שום דבר, רק שיחלפו שעות הכאבים  המתחזקים ככל שנחלשת ההשפעה של זריקת משכך הכאבים שמערפלת את הכרתה.

הקשר הזה ביניהם משך את תשומת ליבם של הרופאים והאחיות, והם ריחמו עליהם, אבל לא היה מה לעשות.

בעלה לא נתן מנוחה לרופאים. הוא שאל ושאל וחקר אותם שוב שוב על טיפולים שלא נוסו עדיין ואולי אפשר לנסותם על אשתו. הוא אמר שהוא מוכן לכל הוצאה כספית, אבל את זה הוא עשה תמיד בזמן שאשתו יכלה לשמוע ולשים לב למה שקורה סביבה. ואולם הרופאים היו משיבים לו שמאוחר מדי,  הגידולים הממאירים התפשטו והם נמצאים בכל מקום בגופה, ואין עוד דרך להושיע חוץ מתפילה לאל שלא יאריך את סבלה.

היא אמרה לו: "אל תדאג לי, אני כבר לא רוצה כלום, רק  לעצום את העיניים בפעם האחרונה ולזכות במנוחת עולמים. אבל אני דואגת לך."

"איני יודע איך אסתדר בלעדייך… אַת אהבת חיי שלא אשכח אותה לעולם.",.

"הזמן ירפא את העצב. היו לנו חיים מאושרים, וזה מה שאקח איתי לקבר."

"האבדה שלי תהיה גדולה. מוכרח לקרות נס רפואי."

"אל תשגה באשליות… קבל את האמת ללא אשליות, היה גבר."

"איך אפשר להיות גבר אל מול אסון הפרידה?"

"לגבריות אין ערך בלי אומץ לב וקור רוח ואיפוק."

"אני מרגיש שאני מאבד את עולמי."

"בעלי הטוב, אפלטון ייחס גבריות  לַלוחמים ולָאבירים, ונדיבות-לב לַחכמים  ולַפילוסופים, ואתה הרי אוהב את אפלטון וקורא הרבה פילוסופיה, ואני מצפה ממך להיות גבר וחכם לקראת הבאות, כי אני אוהבת אותך ואיני רוצה שתניח לעצב להרוס את חייך."

"איני  יודע מה  אעשה בלעדייך. לא נראה שלפילוסופיה יש תשובות שמספקות אותי."

"באמת אהבת אותי כל תקופת הנישואים שלנו באותה מידה ובאותה עוצמה שבה התחלנו?

"כמו שלא אהבתי שום אישה לפנייך."

"ואחריי?"

"איני  יודע אם אוכל לאהוב אישה אחרת."

"אבל האדם, יקירי, אנוכי מטבעו, לא?"

"ככה זה בפילוסופיה, אבל במציאות הכל שונה."

"תמיד הסברת לי את תורת דמוקריטוס ואפיקורוס, שאמרו שהאנוכיות היא אסכולה פילוסופית שעוסקת בטבע האדם, ושהאדם אנוכי מטבעו, ולכן עליו לדאוג לאינטרסים שלו. אבל אמרת שמכיוון שאנחנו זוג אוהב, אנחנו מקיימים את האנוכיות המשותפת שלנו, איך קראת לה ?"

"אנוכיות רציונלית."

"זה מה שהלווטיוס אמר… 'האדם מכפיף את אנוכיותו לשירות החברה' ואתה מכפיף את אנוכיותך לביתנו המאושר? שכחת?"

"הלוואי שהיינו יכולים לחזור אחורה."

"אל תקווה לבלתי-אפשרי. הכאבים מתחזקים."

"אקרא לאחות."

"לא. אני רוצה לדבר איתך, כמו שהיינו עושים לפני שחליתי."

"אני רוצה שתחזרי הביתה ותמלאי אותו בשמחה ובאושר."

  • אתה לא חושב שהחלום הזה שלך נובע מהטבע האנוכי של האדם?

"כאבייך בשיאם ואת מתפלספת?"

"עדיין אתה אוהב אותי באותה המידה?"

"והאהבה שלי לא תשתנה."

"די. אני מסתפקת באהבתך עד שאלך לעולמי."

"כשאאבד אותך אוהב אותך יותר, ואין זה  סותר את תורת אפלטון וחבריו."

"אתה תאהב אותי יותר, כי אני אעזוב את עולמך ואתן לך מנוחה מן הקשר עם אישה חולה,  שרוב הזמן אינה בהכרה."

"איך את חושבת בצורה כזאת? אני כואב את כאבך ומתקשה לעצור את הדמעות."

"מצטערת. לא התכוונתי להכאיב לך."

היא ליטפה את מצחו וניסתה לחייך למרות הכאב החזק שכרסם בגופה. היא שאלה אותו:

 

"אמור לי את האמת, אולי אמות היום או לכל היותר בעוד שבוע: אהבתָ אישה חוץ ממני?"

"לא! איך אני יכול? את ממלאת חיי!"

"ואחרי שאמות, תאהב אישה אחרת?"

"אינני חושב. לא קל לענות על שאלה שמעולם לא עלתה בדעתי."

"אתה עוד צעיר, משכיל, נאור, כל אישה חכמה תרצה בך. האם תהפוך לנזיר?"

"איני יודע. איני יכול לחשוב על שום אישה מלבדך."

"עודך שולל את אפלטון ואת תורתו."

"אילו קרה לאפלטון מה שקורה לי, הוא היה משנה את תורתו."

"לא, לא נכון. כל הגברים הצעירים מתחתנים שוב אחרי מות נשותיהם. אתה תהיה היוצא מן הכלל?"

"איני חושב בצורה כזאת. את מתישה את עצמך. אמשיך לאהוב אותך זמן רב."

"ואחרי זמן רב? ענה לי בכנות."

"טוב, אולי. אבל לא קל למצוא אישה כמוך. איני  יודע. אולי אחפש ואחפש עד שאתייאש."

"חדל לנסות לרצות אותי. הסכמנו שהאנוכיות היא תכונה אנושית, והפילוסופיה שמה לב לתופעה הזאת כבר בימי אפלטון. אני רוצה לדעת שתהיה בטוב והנושא הזה אינו מעציב אותי. את האנוכיות שלי אקח איתי אל הקבר. אתה מתכוון להתחמק מתשובה?

"טוב. אולי יקרה שאמצא אישה כמוך ואוהב אותה ונתחתן, אבל בתנאי שהיא תדע שאַת גברת הבית גם לאחר מותך."

"ותגורו באותו הבית, בבית שלנו?"

"איני  יודע. כעת זה הבית היחיד שיש לי. אם זה מצער אותך, אז לא."

"זה לא מצער אותי. אחרי שאמות תהיה חופשי, אבל אני רוצה לדעת שאין לי מה  לדאוג לך."

"זה אם אתחתן."

"כן. על זה הסכמנו. אתה תתחתן. אבל תגיד לי: אתם תשתמשו בחדר השינה שלנו ואתה תישן איתה במיטה שלנו?"

"כנראה. אם לא אחליף דירה. אל תשכחי שזה הבית שלך ואת גבירתו כל זמן שאני חי."

"אני מאחלת לך אריכות ימים, אבל אמור לי: אתה תעשה אהבה עם אשתך החדשה במיטה שלנו?"

"אם אני אתחתן ו…"

"כבר הסכמנו שתתחתן. אמור  לי את האמת, אתם תעשו אהבה בחדר השינה שלנו, במיטה שלנו?"

"נֹאמר שייתכן שכך יהיה."

"לא חשבת על אישה אחרת בתקופת הקשר שלנו?"

"לא."

"ושום אישה יפה לא פיתתה אותך לעשות אהבה?"

"אהבתי אלייך לא הניחה לי לחשוב על שום אישה מלבדך."

"אתה מתעקש לסתור את אפלטון וחבריו. לא דיכאת שום חשק להרפתקה חולפת, למשל?"

"אני? לא ולא. האהבה אלייך הספיקה לי."

"ובכן,  אחריי תהיה לך אישה אחרת שתשכן אותה בביתי, תשכב איתה במיטה שלי. אינני כועסת. אתה ראוי לזה."

"למה את מעסיקה  את מחשבותייך בדברים שאינם  מעסיקים אותי כלל?"

"אלה שעותיי האחרונות. אני רוצה למות בידיעה שהגבר שאהבתי יחיה אחריי באושר."

"אהיה עצוב בגלל הפרידה ממך, ואולי לא אמצא אישה שאוהב, כמו שאת מדמה לך, כי לא אסכים לאישה  שלא תשתווה לך.

"טוב… אתה תתחתן, תגור איתה בבית שלנו, תשתמשו בחדר השינה שלנו, תעשו אהבה במיטה שלנו, אבל אמור לי, גם תיתן לה את הבגדים שלי?"

"בשום אופן לא. היא רזה ממך וגבוהה ממך והצבעים של הבגדים שלך אינם מתאימים לה, ו…"

"קרא לאחיות, מהר, איני יכולה לשאת עוד את הכאבים…"

 

תרצו משהו

אחר?

Search:

רוצים לשמוע סיפורים קוליים?

רכשו מנוי וקבלו גישה בלתי מוגבלת לכל אפשוריות האתר

ברכישת מנוי אתם תומכים באופן ישיר בסופרים, מתרגמים ועורכים.

This is Heading Animation

00.00
נאמנות אנוכית
  • נאמנות אנוכית

רוצים לשמור לאחר כך?

רכשו מנוי וקבלו גישה מלאה לכל אפשרויות האתר

ברכישת מנוי אתם תומכים ישירות בסופרים, מתרגמים ועורכים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
חפשו:

up to

50% off

Awesome Products - Amazing Prices