"אזעקת שווא" הוא סיפור תמציתי "יבש", שמסתיר את תחכומו מאחורי פשטות-לכאורה. הוא מתכתב עם סוג מסוים של הז'אנר הפנטסטי הלטינו-אמריקאי (שגארסיה מארקס הוא נציגו הבולט): הפנטסטי ההיפרבולי, שנוטל סיטואציה או פרט יומיומיים ומותח אותם עד מעבר לגבולות הריאלי (גשם שיורד במשך ארבע שנים). הרנאנדס נעצר לפני הגבול הזה, ולוקח את ההתרחשות אל המוגזם והדרמטי, בלי לגלוש אל הפנטסטי, וכך יוצק בעלילה, שתחילתה בנאלית, מתח והומור שחור.
One thought on “אזעקת שווא”
Comments are closed.