דרך הכתיבה המצויה נראית טבעית מפני שישנו נוסח שקוראים לו ריאליזם, אבל למעשה אין זה אלא נוסח, תהיה דעתך עליו ככל שתהיה. קלאריס ליספקטור רואה ריאליה אחרת - אם כתיבה היא פיזור של חומרים לשוניים-מנטליים, הפיזור שלה הוא אחר. במרכז הסיפור "קופים" עומד המוטיב של תשוקה ומוות, ומובן שהנושא חסוי, ומופיע ומבצבץ כפי שקורה בחיי היום היום. מבלי פאתוס, מבלי להיתפס לדיונים פילוסופים, באופן מסתורי ובלתי ניתפס בכף, מציגה ליספקטור את הטראגי הלבוש בגדי חול כשהוא נחשף עירום מאחוריהם.
One thought on “קופים”
Comments are closed.