סילבינה אוקמפו היתה סופרת ומשוררת ארגנטינאית. היא נולדה בבואנוס איירס בשנת 1903 למשפחה מיוחסת המושרשת עמוק בחוגי התרבות הארגנטינאים. היא היתה אחותה של הסופרת ומייסדת מגזין "סוּר" האגדי ויקטוריה אוקמפו, אשתו של הסופר הנערץ אדולפו ביוי קסארס וידידתו של חורחה לואיס בורחס. השלושה האפילו על דמותה במשך רוב חייה, אך עם הזמן זכתה אוקמפו להכרה כסופרת מרכזית בספרות הארגנטינית של המאה ה-20. אוקמפו פרסמה עשרה ספרי שירה, שלושה רומנים ושמונה קבצי סיפורים. היא זכתה להכרה כמשוררת אך את עיקר חותמה השאירה בתחום הסיפורת הקצרה. סיפוריה מבטאים ביקורת חריפה על המוסכמות החבריות של תקופתה ומתארים אווירה פנטסטית ייחודית ומטרידה: מציאות בה אירועים מוזרים מציפים את חיי היומיום המיושבים, מניעי הדמויות אינם מובנים, ואכזריות קיצונית מושלת בכל. סילבינה אוקמפו הלכה לעולמה ב-1993 בבואנוס איירס, בגיל 90. לאחר מותה נמצאו כתבים פרי עטה שטרם ראו אור והם התפרסמו בין 2006-2010 בחמישה כרכים.

אדוארדו ברטי הוא סופר ועיתונאי ארגנטינאי. הוא נולד בבואנוס איירס ב-1964. ברטי פרסם ארבעה קבצי סיפורים, ביניהם ספר הבכורה שלו Los pájaros ("הציפורים", 1994) ו"החיים הבלתי אפשריים" (2002) זוכה פרס ליברר פרננדו אגירה, אשר יצא לאור גם בעברית ב-2016. הוא פרסם גם שישה רומנים, שמיקמו אותו בין המועמדים הסופיים לפרס הרלדה ולפרס פמינה הצרפתי היוקרתי עבור הספר המתורגם הטוב ביותר וזיכו אותו בפרס לס-אמריקס ובפרס אמסה. ברטי עבר לפאריס ב-1998, שם הנחה קורסים בכתיבה, עבד כעיתונאי תרבות, ככתב בכלי תקשורת שונים וכתסריטאי. הוא זכה במספר פרסים, ביניהם פרס מרטין פיירו, על הפקת סרטי תעודה על מוסיקה פופולרית בארגנטינה ופרסם שתי מסות בנושא: אחת בשיתוף עם הזמר והמלחין הארגנטינאי לואיס אלברטו ספינטה, וחיבור נוסף, אשר מנתח את התפתחותו ומאפייניו של "הרוק הארגנטינאי". בשנים האחרונות שילב ברטי את הכתיבה עם תרגום יצירות של סופרים כמו נתנאל הות'ורן, גוסטב פלובר, אליזבת בואן וג'יין אוסטן. הוא פרסם עד כה שבע אנתולוגיות, והוא כותב עבור העיתונים הגדולים של בואנוס איירס, ביניהם "לה נסיון", "קלרין" ו-Página/12. חלק מיצירותיו תורגם לצרפתית, אנגלית, פורטוגזית, קוריאנית ויפנית. מאז 2014, ברטי חבר בקבוצת אוליפו (שעם חבריה נמנים גם ז'ורז' פרק, איטלו קלווינו ומרסל דושאן). ספרו האחרון ראה אור ב-2016.

מתיאס קפלי הוא סופר, עיתונאי ומורה ארגנטינאי. הוא נולד בבואנוס איירס ב-1982. מאז 2006 הוא משמש כאחד העורכים של מגזין Los inrockuptibles וכותב בקביעות בכלי תקשורת שונים בארגנטינה ובחו"ל. קפלי פרסם עד כה קובץ סיפורים קצרים ונובלה. הטקסטים שלו תורגמו לצרפתית, גרמנית ואנגלית, והופיעו באנתולוגיות לסיפורת ארגנטינאית ולטינו אמריקאית.

ולריה קוראה פיס כותבת על ספרות בכתבי עת ומלמדת סדנאות כתיבה. ספרה הראשון ראה אור ב-2016. היא נולדה וגדלה ברוסאריו, ארגנטינה, על גדת נהר פרנה. אף על פי שהיא חיה מחוץ לארצה זה יותר מעשור (תמיד בערים ששמן מתחיל באות מ': מיאמי, מילאנו, מדריד) היא עדיין שומרת מצב הרוח הקודר והמרדני שהקנו לה מי הנהר.

צילום: Ático 26- Estudio de fotografía

אלחנדרה לאוּרנסיץ' היא סופרת ארגנטינאית, מייסדת ועורכת המגזין "הספינה | סיפורת אחרת". היא נולדה בבואנוס איירס ב-1963 ונחשבת לאחת הסופרות המוערכות בדורה, בעיני מבקרים וקוראים כאחד. היא פרסמה עד כה שני רומנים, שני קבצי סיפורים וספר עיון. אחרי שהשלימה לימודי אמנות בעיר הולדתה והתחילה ללמוד קולנוע, לאורנסיץ' גילתה את מלאכת הכתיבה, אליה נמשכה מגיל צעיר. ספריה זכו בפרסים כגון פרס הקרן הלאומית לאמנויות ופרס עיריית בואנוס איירס היוקרתי. כמייסדת ועורכת "הספינה | סיפורת אחרת", אחד מכתבי העת הספרותיים החשובים של השנים האחרונות בשפה הספרדית, היא מטפחת מזה שני עשורים פעילות אינטנסיבית המוקדשת להכשרה של סופרים.

∗תצלום: מרסלו פדרוסה

תומאס סנצ'ס בלוקיו נולד ב-1981 בבואנוס איירס. הוא איש פרסום ותסריטאי, והוא חי בין במקסיקו הבירה, בואנוס איירס וברצלונה. במשך יותר מעשר שנים השתתף בסדנה הספרותית של המשורר והמסאי חבייר אדוריס. בשנת 2011 סיים לימודי תואר שני בכתיבה יוצרת מאוניברסיטת פומפאו פאברה, בהנחיית מורים כמו חואן ויורו, חורחה קריון וחואן אנטוניו מוסוליבר רודנאס. בשנת 2013 נכללה עבודתו ב"מצבי חירום", אנתולוגיה של 12 סיפורים פרי עטם של סופרים צעירים מספרד ואמריקה הלטינית. הוא כותב עבור כתבי עת ספרותיים שונים. קובץ הסיפורים הראשון שלו ראה אור ב-2015.

 

לוסיאנו למברטי הוא סופר ומשורר ארגנטינאי. הוא נולד בסן-פרנסיסקו, קורדובה, בשנת 1978. הוא בעל תואר ראשון בספרות מודרנית מהאוניברסיטה הלאומית בקורדובה שבארגנטינה. הוא כותב ביקורת ספרות עבור התקשורת המקומית והארצית, עובד כמורה ללשון בבית ספר תיכון ומוביל את הסדנה לכתיבה יוצרת של בית החולים הנוירו-פסיכיאטרי המחוזי בקורדובה. ב-2004 הוא היה בין מייסדי הוצאת לה קרסיינטה, לקידום ספרות ושירה צעירה. למברטי פרסם עד כה ארבעה קבצי סיפורים קצרים וספר שירה, ויצירותיו התפרסמו באנתולוגיות שונות.

אוליבריו קואליו הוא סופר ומבקר ארגנטינאי. הוא נולד ב-1977 בבואנוס איירס. הוא פרסם עד כה שישה רומנים ושני קבצי סיפורים קצרים' וערך אנתולוגיה של סיפורת קוריאנית עכשווית. קואליו זכה במלגות הקרן הלאומית לאמנויות בארגנטינה (2005), הקרן הלאומית לתרבות ואמנויות במקסיקו והמכון לתרגום ספרות קוריאנית (KLTI) ב-2007. הוא כותב בקביעות עבור כתבי עת כמו קלארין, אל פאיס ולה נסיון. במקסיקו הוענק לקואליו פרס אדמונדו ולאדס, ובארגנטינה הוא זכה בפרס הלאומי, איניסאסיון. הוא גם השתתף בתכניות שהות אמנים בארגנטינה, מקסיקו, דרום קוריאה וארצות הברית. המגזין הבריטי גרנטה סימן את קואליו כאחד הסופרים הצעירים הטובים ביותר בשפה הספרדית. הרומן האחרון שלו ראה אור ב-2015.

אריאל מגנוס הוא סופר ארגנטיני, בן למהגרים גרמנים. הוא נולד ב-1975 בבואנוס איירס ובין השנים 1999-2005 חי בגרמניה, שם למד ספרות ופילוסופיה ספרדית כמלגאי של קרן פרידריך אברט. באותה עת גם עבד בקתדרה לספרות היספנית באוניברסיטת הומבולדט בברלין. הוא פרסם עד כה ארבעה רומנים, וזכה בתחרות הרומן ההיספני "לה אוטרה אורייה" ובפרס האיברו-אמריקני לרומן קצר על שם חואן דה קסטיינוס. בנוסף, כתב עבור כתבי עת בארגנטינה, מקסיקו, קולומביה וגרמניה. ספרו האחרון יצא לאור בשנת 2014.

ססר איירה הוא סופר ומתרגם ארגנטינאי. הוא נולד בקורונל פרינגלס שבפרובינציית בואנוס איירס ועבר לבירה בשנת 1967. איירה הוא אחד הסופרים הפוריים ביותר בארגנטינה והמדוברים ביותר באמריקה הלטינית, ועבודתו מתפרשת על פני כל התחומים: תרגום, פרוזה, תיאטרון, קולנוע, עיתונאות וכתיבה מסאית. הוא לימד קורסים על רמבו, מלרמה וקונסטרוקטיביזם באוניברסיטת בואנוס איירס ובאוניברסיטת רוסריו, הוא מתמחה ביצירתם של המשוררת הארגנטינאית אלחנדרה פיסארניק והסופר הארגנטינאי קופי. הוא תרגם וערך ספרים מצרפת, אנגליה, איטליה, ברזיל, ספרד, מקסיקו וונצואלה. איירה כותב עמוד אחד ביום, אך הספיק לפרסם עד כה מגוון מסות וחיבורים, שלושה קבצי סיפורים ויותר מ-60 רומנים. עבודתו תורגמה לכעשר שפות. אחד מספריו עובד לקולנוע וספר נוסף נבחר לאחד מעשרת הספרים הטובים ביותר של ארגנטינה. איירה כותב בקביעות עבור העיתון הספרדי אֶל פּאִיס. הוא זכה במלגת גוגנהיים ב-1996, היה מועמד לפרס רומולו גאייגוס בשנת 2002, לפרס נוישטט הבינלאומי 2014 ולפרס מאן בוקר 2015.