דרור כהן (יליד 1964) הוא מתמטיקאי במקצועו, המשמש כמנכ"ל בחברת ייעוץ המתמחה בתחומי ההגנה האווירית והגנה מפני טילים. נשוי ואב לשניים, מתגורר בגבעת שמואל. פרסם ארבעה ספרי שירה (האחרון − הילד שגנב הר, הוצאת כרמל) וספר נובלות אחד (מבעד למסגרת, הוצאת גוונים). סיפורים ושירים פרי עטו התפרסמו בכתבי העת 'הליקון' ו'קשת החדשה'. נוסף על כך, הוציא את האלבומים המוזיקליים קצוות פרומים ולו הייתי זמן.
שני פוקר (1992), היא משוררת שיצירותיה מתפרסמות בבמות שונות. לומדת ומלמדת בחוג לספרות באוניברסיטת ת"א. ספר שיריה הראשון "מחצית חביוני" ראה את האור בסוף שנת 2019 בהוצאת "הבה לאור".
נשוי לנירית ואבא לשלושה ילדים קטנים ושתי כלבות גדולות. מתגורר בשפלת יהודה, כמעט בתוך היער. רוב הזמן מטפל בכולם, מגלף, מנגן בעוּד ומחפש צמחי תה. בשעות הפנאי עובד כפסיכולוג קליני. ד"ר לפילוסופיה מהתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן. בעבר עורך ועיתונאי אוכל במגזין "על השולחן" ומחבר "המטבח הצמחוני של על השולחן" (עם אורלי פלאי-ברונשטיין). בערב, כשהילדים ישנים והכלים שטופים, יושב וכותב כדי לקשור את כל החלקים יחד.
אפריל ביטון היא בוגרת החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. בוגרת בית-ספר לתסריטאות של עידית שחורי. תסריטה "עמליה" (דרמה באורך 50 ד') זכה בפרס "עידוד היצירה המקורית" מטעם "המועצה לשידורי כבלים" ב-1997. ב-1989 הקימה להקת רוק נשים בשם "ילדות מבית טוב", אפריל כתבה, הלחינה ושרה את שירי הלהקה. השיר, "אוהל מול הקיר" נבחר ל"שיר השבוע" ברשת ג' (לאה עוז ז"ל) וגל"צ (אהוד מנור ז"ל). זכתה בפרס על כתיבת שירה מטעם הקרן ע"ש רון אדלר באונ' חיפה, ב-1979. מלמדת תקשורת וקולנוע בתיכון לבגרות.
סופרת ועורכת, גרה בתל אביב-יפו. מלמדת כתיבת פרוזה באוניברסיטה העברית ובשנקר. ספרה הראשון "שארה כסותה עונתה" יצא לאור ב-1991. מאז פרסמה אחד עשר ספרים נוספים ביניהם, "עכשיו זה כתוב", "מושבת האהבה", "העיר המזרחית", "בקשתה האחרונה", "ימי ראשית". ספרה האחרון "מחר ניסע ללונה פארק" זיכה אותה בפרס ספיר לשנת 2019. כמו כן זכתה בפרס היצירה לסופרים עבריים בשנת 2012.
*צילום: אביגיל עוזי
אתגר קרת, סופר, תסריטאי ויוצר קומיקס ישראלי, נולד ב-1967 ברמת-גן להורים ניצולי שואה. קרת הוא מהיוצרים הפופולריים בספרות הישראלית של שנות התשעים ואילך. בילדותו, כך סיפר באחד הראיונות עמו, נמנע מלבכות או מלבטא כאב, כי הרגיש שאין כאבו יכול להשתוות לזה של הוריו וגם רצה לחסוך מהם צער נוסף. לדבריו, החל לכתוב סיפורים כדי למצוא "מקום מסתור" מהחיים עצמם. סיפוריו של קרת משלבים מציאות שגרתית עם אלמנטים פנטסטיים, פעמים רבות נעים סביב עלילה פרדוקסלית הגובלת באבסורד. שפתו פשוטה וישירה, נאמנה לשפת היומיום. יש הרואים ביצירתו את אחד הייצוגים הבולטים ביותר לתרבות הפוסט-מודרנית בחברה הישראלית של שנות התשעים. יצירתו זוכה לפופולריות רבה גם בארץ וגם בעולם, וחלק מסיפוריו אף מופיעים בתוכנית הלימודים בבתי הספר. נוסף על כתיבתו הספרותית, כתב קרת גם מערכונים לתוכנית הטלוויזיה "החמישיה הקאמרית", וכן כתב וביים יחד עם רן טל את דרמת הטלוויזיה זוכת האוסקר הישראלי "מלכה לב אדום" (1996). בשנת 1993 זכה בפרס ראשון בפסטיבל עכו על "מבצע אנטבה המזמר" שכתב יחד עם יונתן בר-גיורא. כמו-כן כתב שני ספרי קומיקס וספר ילדים. ספריו ראו וזכו לשבחים והצלחה במדינות רבות. ספרו "הקייטנה של קנלר" נבחר בשנת 2003 בצרפת על ידי רשת FNAC כאחד ממאתיים הספרים הטובים של העשור. זוכה פרס ראש הממשלה לספרות לשנת 1996. מאז 1995 מלמד אתגר קרת בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל-אביב ובחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון. ב-2007 יצא סרטו הראשון כבמאי (עם רעייתו, שירה גפן)" מדוזות". הסרט, שאותו כתבה גפן, זיכה את השניים בפרס מצלמת הזהב ליוצר בתחילת דרכו בפסטיבל קאן.