Write Stories

מהא ג'וויני היא סופרת ובלוגרית תוניסאית שמתגוררת בסין. ג'וויני חוקרת בינה מלאכותית ואמנות באוניברסיטת טיאנג'ין למדע וטכנולוגיה. היא תרמה רבות ליחסי סין-אפריקה, עבדה כרכזת תקשורת בקמפיין האיחוד האפריקני לסיום נישואי קטינים באפריקה, והתגוררה באתיופיה מסוף 2014 עד 2017. היא נבחרה לאישיות השנה בשנת 2018 בזכות השפעתה המכריעה במדיה החברתית. היא אחת מהטוענות הבולטות ביותר לזכויות האדם בעולם הערבי, בעיקר לזכויותיהם של הכורדים, הנוביים והברברים. כתיבתה לא ניתנת להפרדה מפועלה למען זכויות האדם וממסעותיה בין סין לאפריקה. הכתיבה עבורה היא פעולה של התנגדות, שמקורה בכאב. היא כותבת ומתעדת את ניצחונותיה על הסמכות הפטריארכלית הדכאנית. 

 
 

סמיר סאלמי הוא אמן, סופר וחוקר שירה ואמנות מרוקאי. הוא הציג את עבודותיו כיוצר במרוקו ומחוץ לה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בשפת השירה של המשורר הלבנוני ג'בראן ח'ליל ג'בראן בהנחייתו של המשורר והחוקר המרוקאי הידוע מוחמד בניס. בין פרסומיו אוסף הסיפורים הקצרים "חזה אל חיקה החמים". כתביו ומאמריו התפרסמו בעיתונים ובמגזינים ערביים ובינלאומיים. הוא זכה בפרס הסיפור הקצר מטעם איחוד הסופרים המרוקאים, 1998. סאלמי הוא חבר בקרן האמנות הבינלאומית בארה"ב מאז 2009. הוא גם חבר באיגוד הבינלאומי לאמנות פלסטית מטעם אונסק"ו בפריז, מאז שנת 1998 וחבר במרכז למפגשי אמנים וחובבי אמנות בצרפת מאז שנת 1993. חבר ברשת התרבות הטרנס-אירופית של חוקרים ואמנים ים תיכוניים בצרפת מאז שנת 1999. מייסד איגוד הסטודנטים חוקרי אמנויות ושפות (איגוד האם של אגודות הסטודנטים החוקרים בעולם הערבי, הפקולטה לאמנויות ומדעי הרוח, ראבט). סאלמי ייסד את התנועה שנקראת אלתשכיל ואלג'מהור — האמנות הפלסטית והציבור, בשנת 1989. בשנת 2019 הפיק מיצבים ומיצגים רחבי היקף, ולאחרונה הפיק את המיצב הזמני בדרום מרוקו: הים בציור-15 יום מול הים.

 
 
 
 

מוחמד אל-אספר הוא סופר לובי, אל-אספר נולד בשנת 1960 בעיירה הלובית ח'ומס, וגדל בבנגאזי. בתחילת דרכו עבד בבתי ספר. מתחום ההוראה עבר להיות כדורגלן ולאחר-מכן איש מכירות שנוסע בין מרוקו, טורקיה, סוריה, סין, תאילנד, תוניסיה, מלטה, מצרים ולוב. הקריירה של אל-אספר כסופר החלה בשנת 1999 כשפרסם את הטקסט הראשון שלו, "מיומניו של עץ", בעיתון הלובי "אל-ג'מאהיריה". הוא כתב לעיתונות התרבות הלובית וכן לעיתונים רבים ברחבי העולם הערבי, לעיתון הולנדי, לגרמני, לניו יורק טיימס, ולאתרים ספרותיים רבים.  הרומנים ואוספי הסיפורים הקצרים שלו פורסמו בביירות, בסוריה, בלוב ובמצרים. עד כה פירסם אל-אספר אחד עשר רומנים ושני אוספים של סיפורים קצרים. הוא מתגורר בגרמניה.

 
 

שוכּרי אלמבְּח'ות הוא סופר תוניסאי, נולד בשנת 1962. בעל תואר דוקטור בשפה וספרות ערבית. מאז 1987 משמש כפרופסור למחקר באוניברסיטת מנובה בתוניס (הפקולטה לספרות, אומנויות ומדעי הרוח), שם שימש גם כדיקן הפקולטה לספרות, אמנויות ומדעי הרוח (2004–2011) ונשיא האוניברסיטה בין השנים 2011–2017. הוא משמש כעורך כתב העת האקדמי "שנתון האוניברסטיה התוניסאית" וייסד את כתב העת התרבותי "אקדמיה" לצד כתב העת "אלפיקר אלג'דיד-חשיבה חדשה". בנוסף למאמרים אקדמיים רבים, הוא כתב יצירות ביוגרפיות וספרים שעוסקים בביקורת ספרותית. הרומן הראשון שלו "אלטליאני" (האיטלקי)) מ-2014 זכה בפרס הבינלאומי לספר הערבי. הוא חתן פרס המלך פייסל בתחום השפה והספרות הערבית (על מכלול כתביו הביוגרפיים), ופרס עבד אלחמיד שומאן (ירדן) לספרות ילדים.

 

השאם נפאע הוא סופר, עיתונאי ומתרגם ערבי. הוא כותב ועורך בכיר באל-איתיחד, היומון בשפה הערבית שיוצא לאור בחיפה. נפאע משמש מתרגם במגזין "תוהו" ועורך בו, בין השאר, את עמודי הספרות והתרבות. הוא כותב בעיתונים בעברית ובערבית. ב-2012 פרסם רומן ראשון. ספרו השני, המכיל סיפורים קצרים ונובלה, עתיד לראות אור.  

עלי בדר הוא סופר עיראקי. הוא  נולד בבגדד ב-1964, שם למד פילוסופיה מערבית וספרות השוואתית. עד כה בדר פרסם שישה-עשר רומנים, שני קבצי שירה, מחזות וספרי עיון. הוא שירת כחייל בצבא העירקי, עבד ככתב מלחמה וסיקר את חדשות המזרח התיכון. הרומנים הידועים ביותר שלו הם "באבא סארטר", "שומר הטבק", "לרוץ אחרי הזאבים", ו"החוטאת". רבים מהם זכו בפרסים ספרותיים שונים. הכתיבה שלו מתאפיינת בביקורת חברתית, בממד פילוסופי ובשימוש בשפה פשוטה ונוקבת. בדר כתב על אמנות, פוליטיקה ופילוסופיה עבור עיתונים ומגזינים ערביים רבים.

 
 

אמיל חביבי היה סופר, עיתונאי, חבר כנסת ופעיל ציבור פלסטיני, וחתן פרס ישראל לספרות לשנת 1992. הוא נולד ב- 1922 בחיפה, ובשנת 1956 עבר לנצרת וחי בה עד מותו ב- 2006. בשנים 1941–1943 עבד חביבי כשדר ועורך במחלקה הערבית של רשות השידור הבריטית. בשנות ה-50 החל לכתוב סיפורים קצרים, וסיפורו הראשון, "שער מנדלבאום" התפרסם בשנת 1954. הוא כיהן כחבר כנסת מטעמ מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית) משנת 1953 ועד 1965, ומטעם רק"ח (רימה קומוניסטית חדשה) עד שנת 1972, והתמנה באותה שנה לעורך היומון "אל-איתיחאד", ביטאון המפלגה הקומוניסטית בערבית, וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1989. לאחר פרישתו מהכנסת כתב את ספרו הידוע ביותר, "האופסימיסט", שראה אור בשנת 1974. הוא נפטר ב- 1996 בביתו בנצרת. 

 
 

נאג'י ד'אהר הוא סופר, משורר ומחזאי, מן הידועים בספרות הערבית-פלסטינית. נולד וחי בנצרת. עובד כמורה לכתיבה יוצרת וכותב ביקורות ספרות. פרסם יותר מחמישים ספרים, ביניהם שישה רומנים. יצירותיו תורגמו לעברית, לאנגלית ולשפות אחרות. זוכה פרס היצירה לשנת 2000.

מוחמד אל-חבּאשה הוא סופר ומתרגם תוניסאי, יליד 1992. הוא בעל תואר ראשון בשפה וספרות אנגלית, ותואר שני בלימודי תרבות מהמכון האקדמי למדעי הרוח בתוניסיה. הוא פרסם עד כה שני רומנים וקובץ סיפורים קצרים. במשך שנתיים עבד בתוכנית רדיו ספרותית בתוניס, וכיום הוא מנהל תוכניות וחוגים בבית היצירה בתוניסיה.

אחמד עומר הוא סופר סורי-כורדי, יליד עאמודא. הוא כותב רשימות בעיתונים ופרסם שמונה ספרים: מקסוף אל-עומר, לב האפרסק, צ'רלס בן דיקינס, סותר כוונה, מלחמת אזרחים, דוכיפת בתוך בקבוק, בארץ דודה מרקל, אמרא' אלקייס הכורדי.