accountSlide

תוצאות חיפוש:


חוצן

חוצן - סיפור

זאב סמילנסקי

  החוּצָן לא היה ירוק ולא היו לו אנטנות על הראש. הוא נראה כמו אדם רגיל אם כי בערך ברבע גודל. למעשה, בשפמו האפור הקצוץ ומבטו העגום היה דומה יותר מכל לצוּבֶּרי, רואה החשבון של…

הנער שלא היה

הנער שלא היה - סיפור

עלמה גניהר

"דפנה, איזה יופי שבאת." אני נכנסת לחדרו והוא מחייך אלי. הוא נראה הרבה יותר טוב מאשר בשבוע שעבר. היום הוא לובש את החולצה היפה, הכחולה, שקניתי לו ליום הולדתו, עור פניו פחות צהבהב והוא מגולח….

אוולין

אוולין - סיפור

ג'יימס ג'ויס

היא ישבה ליד החלון וצפתה בערב הפולש אל השׂדרה. ראשה היה שעון אל הווילונות ובנחיריה עלה הריח של קרֶטוֹן מאובק. עייפה היתה.  מעטים עברו שם. האיש מן הבית האחרון עבר בדרכו לשוב לביתו; היא שמעה…

בנות הקולונל המנוח

בנות הקולונל המנוח - סיפור

קתרין מנספילד

השבוע שלאחר מכן היה אחד השבועות העמוסים בחייהן. אפילו כשהלכו לישון רק גופיהן שכבו ונחו; מוחותיהן המשיכו לפעול, חשבו וליבנו, שוחחו, תהו, החליטו, ניסו להיזכר היכן… קונסטנטיה שכבה כמו פסל, ידיה לצדיה, כפות רגליה חופפות…

אחרי ט"ו בשבט

אחרי ט"ו בשבט - סיפור

רות אלמוג

בתחילת החורף חלה אבי, ימים רבים שכב במיטה. דלת חדרו היתה סגורה תמיד והיינו מתהלכים בבית על קצות האצבעות, כדי שלא נפריע את מנוחתו. אנשים רבים פקדו את ביתנו לשאול לשלום אבי, אבל אמי אסרה…

נורה של מרכוס הקטן

נורה של מרכוס הקטן - סיפור

פרג או׳קונורה

1 טרם נראתה הפתעה כהפתעתם של אנשי רוֹס דהֶ לוֹך כאשר שמעו שנורה של מרכוס הקטן עומדת לנסוע לאנגליה. היתה לה גם אחות שעבדה שם, ונורה היתה דרושה בבית. אחריה יישאר רק הזוג הזקן. שני…

בבר של ליוויה

בבר של ליוויה - סיפור

פייר י. מיילאק

הפעם היא בונה עיר. עיר ראשונה לאחר אחד-עשר איים ברצף, שמקובצים עכשיו בתיקייה האדומה הרכה. כשאבא שלה יוצא לשתות קפה בערבים והיא נשארת לבד, היא מוציאה את התיקייה מהמגירה שליד המיטה שלה, שולפת את אחת…

הפעם האחרונה

הפעם האחרונה - סיפור

תמר גלבץ

הטיול בצופים כשהייתי בכיתה ו' יצאתי למחנה בצופים. בגניגר. שבעמק יזרעאל. שלושה ימים מחנה. ריח של שרוף בשיער ותפוחי אדמה ותירס מקופסה ומשמעת מים. זה היה המחנה הראשון שלי. עם שינה והכל. והגענו לקראת צהריים…

שש דרכים לקפוץ מגשר

שש דרכים לקפוץ מגשר - סיפור

בריאן ליאונג

תבינו את בְּלוּ פוֹלְס, המפלים הכחולים, כיצד קבלו את שמם, איך בסתיו בשנות בצורת, המים מחליקים על שפת הסלע השטוחה, זורמים ביריעה אנכית, רחבה, מושלמת, שיום בהיר משתקף בה – כחול כמו גליל סאטן נפרש….