accountSlide

תוצאות חיפוש:


האורח של דרקולה

האורח של דרקולה - סיפור

ברם סטוקר

*"האורח של דרקולה" קוּצץ מתוך כתב היד המקורי של "דרקולה" בידי המוציא לאור שלו בגלל אורכו של הספר המקורי. הוא פורסם כסיפור קצר ב-1914, שנתיים אחרי מותו של סטוקר. כשיצאנו לנסיעה זרחה שמש בוהקת והאירה…

סֵנין

סֵנין - סיפור

אקוטגאווה ריונוסוקה

גבירותיי ורבותיי, כיוון שאנחנו נמצאים באוֹסָקָה, אספר לכם סיפור שקרה כאן בעיר. פעם הגיע לאוסקה אדם שביקש למצוא לו עבודה כמשרת. את שמו המלא איני יודע, אך כיוון שלא היה אלא עובד משק בית, קראו…

חתונת הזהב

חתונת הזהב - סיפור

רינג לרדנר

אמא אומרת שכשאני מתחיל לדבר אני לא יודע מתי להפסיק. אבל אני אומר לה שההזדמנות היחידה בכלל שיש לי לדבר זה כשהיא לא בסביבה, אז אני צריך לנצל את זה. האמת היא שכנראה אף אחד…

ההתרחשות ברחוב הכלב

ההתרחשות ברחוב הכלב - סיפור

אלכסנדר גרין

"הוא דומה לי ואנחנו באותו גובה, אבל נדמה שהוא גבוה ממני בחצי ראש – מנוול" מתוך קומדיה נושנה מה שקרה הוא שאלכסנדר גולץ יצא מיריד שעשועים והגיע אל מקום המפגש מחצית השעה בדיוק לפני הזמן…

תשוקה ומוסריות

תשוקה ומוסריות - סיפור

גוסטב פלובר

סיפור פילוסופי "כלום יכול אתה לדבר על מה שאינך מרגיש כלל?" שקספיר, "רומיאו ויוליה", מערכה חמישית, תמונה 3 1 היא כבר ראתה אותו, אני חושב, פעמיים: הפעם הראשונה – בנשף ריקודים אצל השר; השנייה –…

יורדים

יורדים - סיפור

דוד ברגלסון

*המלה "יורדים" משמשת במובנה החברתי: מי שירדו מנכסיהם ובידיהם רק שארית של "יחוס" שכבר נתבלה. כשסיפור חייה המרוששים אינו מרפה מצביה, הצעירה והזועפת יותר שבין שתי האחיות פוזיס שבלו בבתוליהן, היא חדלה לאכול, לשתות ולרחוץ…

כרית הנוצות

כרית הנוצות - סיפור

הוראסיו קירוגה

ירח-הדבש שלה היה צמרמורת ארוכה. זהובת שיער היתה, מלאכית וביישנית, ואופיו הקשה של אישהּ הקפיא את חלומות הכלה הילדותיים שלה. אף-על-פי-כן אהבה אותו מאוד, לעיתים מתוך רעד קל, ובלילות כשחזרו יחד ברחוב היתה מציצה בחשאי…

אוולין

אוולין - סיפור

ג'יימס ג'ויס

היא ישבה ליד החלון וצפתה בערב הפולש אל השׂדרה. ראשה היה שעון אל הווילונות ובנחיריה עלה הריח של קרֶטוֹן מאובק. עייפה היתה.  מעטים עברו שם. האיש מן הבית האחרון עבר בדרכו לשוב לביתו; היא שמעה…

בנות הקולונל המנוח

בנות הקולונל המנוח - סיפור

קתרין מנספילד

השבוע שלאחר מכן היה אחד השבועות העמוסים בחייהן. אפילו כשהלכו לישון רק גופיהן שכבו ונחו; מוחותיהן המשיכו לפעול, חשבו וליבנו, שוחחו, תהו, החליטו, ניסו להיזכר היכן… קונסטנטיה שכבה כמו פסל, ידיה לצדיה, כפות רגליה חופפות…

פָּנים מעלָה

פָּנים מעלָה - סיפור

סטיבן קְרֵיין

"מה נעשה עכשיו?" אמר השליש, נרעש ומרוגש. "נקבור אותו," אמר טימות'י לין. שני הקצינים הביטו מטה סמוך לבהונות רגליהם שם שכבה גופת רֵעם. הפנים היו בצבע כחול-סיד; עיניים נוצצות נלטשו בשמים. מעל לשתי הדמויות הזקופות…