the short story project

search

סתו ורד

לאן נעלמו כל הגרביים?

אשמדאי נכנס למכונת הכביסה בחוסר חשק. פעם, בימים הטובים ההם, הוא היה שד של ממש. אז העבודה הייתה עבודה מכובדת, בתנאים נוחים, שכר טוב וסביבה נעימה. אבל היום הוא בפאקינג כביסה. כשהם החליטו על הרפורמה לא לזה הוא ציפה. בהתחלה הרעיון נשמע לו גאוני. אחרי כשלונות חוזרים ונשנים הם כולם הרגיש שצריך שינוי ואז בעל זבוב אמר: “למה שלא ניכנס לתחום מכונות הכביסה?”.

פעם, בעת העתיקה הם היו מחוללי הבעיות הגדולים של האנושות. דבר, שחין, וצרעת – הכול מֵיְיד אִין שְׁאוֹל. ילדים רעדו מפניהם, בלילות, נשים שקשקו, וגם הגברים האמיצים ביותר נקטו כל אמצעי זהירות כנגדם ואפילו זה לא הועיל. אז, הם קיבלו את הכבוד המגיע להם. ולא סתם כבוד, יראת כבוד. והיום אשמדאי בפאקינג כביסה. איך הוא התגעגע להרגשה המתוקה של השתלטות על גופו של אדם. לתחושה הנעימה של המחלה מכלה את הגוף המארח, לחמימות המאושרת של הקדיחה, ולבסוף לאורגזמת השחרור המתוק כשהמארח קמל ומת. ואז הגיעה הרפואה המודרנית, והייתה חייבת להרוס הכול.

משחר האנושות בני האדם ניסו מסיבה כלשהי להוציא את השדים מקרביהם. היו להם כל מיני טכניקות של גירוש והפחדה. החל בשמנים אתריים ונרות, וכלה ביזיית דם של עז על החולה אחוז השד. השיטה האהובה על אשמדאי הייתה צריבה בברזל מלובן. העונג של השריפה והכאב וההנאה מצריחות והתפתלויות המארח. צמרמורת נעימה עברה בגופו של אשמדאי במחשבה על הרפואה הימי ביניימית. איפה לעזאזל הוא ימצא סיפוק שכזה במכונת הכביסה? בכל מקרה, כפי שהבנתם אף אחת מהשיטות הנ”ל לא התקרבה ללדגדג לאשמדאי וחבריו את קצה הזנב. דם של עז, נו באמת, השטויות האלה זה מה שיביס את השדים הנוראים? אבל אז הרפואה המודרנית החלה להמטיר עליהם טרור. פניצילין החליש אותם, חיסונים היוו מכשול בלתי עביר ולא נתנו להם להיכנס לגופים והגרוע מכל – אנשים החלו לשטוף ידיים. איכס. למרות כל מאמציהם, הרפואה המודרנית פשוט חיסלה כל מאמץ למגיפה.

מושפלים וחסרי אונים למול אימת הקידמה, נאלצו השדים לרדת למחתרת. במשך כמה שנים הם חיו בדלות ובמחסור. מתקמבנים על עבודות מזדמנות כמו זקנים, ילדים ומתנגדי חיסונים. אבל זה בהחלט לא היה מספיק. ואז בוועדת חירום הציג בפניהם בעל זבוב את התוכנית העלאק גאונית שלו. “מה הדבר הבסיסי ביותר בחייהם של בני האדם?” שאל בפאתוס מול הקהל הנבוך שהחל למלמל תשובות שונות. “לא ולא” פסל את הצעות הקהל, “גרביים!” קרא בביטחון. “גרביים שומרים על הרגליים חמות, ואם הרגליים חמות אז כל הגוף חם” פסק בידענות. “אין דבר שמטיל מורא על בני האדם כמו המחשבה על רגליים יחפות בחורף” הבטיח. הוא הציג בפניהם את התוכנית שלו: השדים ייכנסו למכונות הכביסה ויגנבו גרביים. לא זוגות זוגות, אלא גרב בודד בכל פעם. “ככה התסכול ייגבר” הסביר בעל זבוב “הם לא יידעו לאן נעלמו להם כל הגרביים”. כך, בני האדם יוותרו ללא גרביים, יצטננו, ימותו כולם מצינון והשדים ישתלטו על העולם. רחשי התפעלות חלפו בקהל. “גאונות!” צעק שד אחד. ובעל זבוב הסמיק בזדוניות. ההצעה עברה ברוב מוחץ, וכך אשמדאי נתקע בפאקינג כביסה.

שלא תבינו לא נכון, בתחילה הוא התלהב מהרעיון כמו כל אחד אחר. לגנוב גרביים – גאונות טהורה. אבל מה לעשות, זאת עבודה מבאסת. הוא מעולם לא זכה לחזות בכאבי הצינון, ולמען האמת, עדיין לא שמע על מישהו שמת מצינון. ללא תחושה של סיפוק או הצלחה השגרה פשוט הייתה שוחקת. אבל בינתיים, בעל זבוב וחבריו בצמרת נהנו יותר מדי מפירות התוכנית כדי שמישהו יטרח לשנות אותה. רעד חשמלי נשמע, מים מהולים בסבון מילאו את המכונה והיא החלה להסתובב. אשמדאי ירק בייאוש את המים שחדרו לפיו והחל לשחות בחיפוש אחר גרביים. מה לעשות, מישהו צריך לשים אוכל על השולחן.

1

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *